יום חמישי

|

|

13/02/2025

לאישה החרדית

|

|

|

13/02/2025

|

יום חמישי

מה אני עונה להן,כשחברות שלי מהעבודה שואלות אותי: איך אנחנו זוכרים את קדושי השואה?

אני זוכרת את המורה להיסטוריה מהסמינר, שהייתה מקדישה לימים אלו שיח מרתק ומרומם שעסק בגבורה היהודית בשואה האיומה.
על הסבתות שלנו שהדליקו נרות עם קליפות תפו"א במקום לאוכלם.

על סבא ששמר על התפילין בכל מאודו, ועל הילד הקטן שאמר "שמע ישראל" ועלה כקורבן ציבור.

על רב אלחנן וסרמן הי"ד ותלמידיו, שכיוונו שלא תהיה מחשבת פיגול בקורבן העולה.

כל אלו , הם הגבורות שלנו החיים הנצחיים על פני המוות הפנימי.  אנחנו זוכרים את הנספים הקדושים בכל יום כשאנו אומרים: "ה' אלוקינו ה' א-ח-ד" , כששולחים את הילד לחיידר, את הבעל לכולל, את עצמינו לעבודה כדי לפרנס בית של תורה, או פשוט  קמות בבוקר ומתפללות לחתן כדי להקים בית נאמן בישראל. כן האמונה הטהורה והזכה היא הניצחון והזכרון האמיתי שלנו.

כשישאלו אותך את יום השואה איך אתם החרדים זוכרים? נדע לענות לא יום אחד, כל יום ויום של אמונה וטוהר זהו יום בו זוכרים ימים שניסו לאבד את האמונה הזו ואת עם סגולה

כך עם פרק תהילים!!
שיהיה לעילוי נשמתם של כל הנספים בשואה.
אמרי ושתפי

תהילים פרק-יג
א לַמְנַצֵּ֗חַ מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד:
ב עַד-אָ֣נָה יְ֭הוָה תִּשְׁכָּחֵ֣נִי נֶ֑צַח עַד-אָ֓נָה | תַּסְתִּ֖יר אֶת-פָּנֶ֣יךָ מִמֶּֽנִּי:
ג עַד-אָ֨נָה אָשִׁ֟ית עֵצ֡וֹת בְּנַפְשִׁ֗י יָג֣וֹן בִּלְבָבִ֣י יוֹמָ֑ם עַד-אָ֓נָה | יָר֖וּם אֹיְבִ֣י עָלָֽי:
ד הַבִּ֣יטָֽה עֲ֭נֵנִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י הָאִ֥ירָה עֵ֝ינַ֗י פֶּן-אִישַׁ֥ן הַמָּֽוֶת:
ה פֶּן-יֹאמַ֣ר אֹיְבִ֣י יְכָלְתִּ֑יו צָרַ֥י יָ֝גִ֗ילוּ כִּ֣י אֶמּֽוֹט:
ו וַאֲנִ֤י | בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיהוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי:

"נר ה' נשמת אדם"

כתוב: "כי נר מצווה ותורה אור" – עשי היום מעשה אחד טוב של מצווה והקדישי אותו לעילוי נשמותיהם של הנספים בשואה.

צולם במרתף השואה בהר ציון צילום: לאה קליין

מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

שיחה

19 תגובות

  1. מה שאני שמעתי מהרב נויגרשל שליט"א זה שיהודים שנהרגו על היותם יהודים, (וזה גם כולל את יום הזיכרון) זה בזיון להתאבל עליהם בצורה כ"כ גויית,
    וא"א לטעון שאנחנו מזלזלים במתים כי מי אם לא החרדים נלחמים על המתים שמתו לפני מאות שנים ומונעים בזיון וחילול הקברים.

  2. כששואלים על יום הזיכרון זה בעייתי יותר,
    אבל כאן? מי הם שיחליטו עבורי מתי להתאבל
    על כל קרובי משפחתי שנרצחו בשואה????
    וזה מה שאני עונה,
    השואה קשורה אלי לא פחות
    ואני מתאבלת על כך בי' בטבת ובתשעה באב
    כפי שקבעו גדולי ישראל.

      1. נכון, י' בטבת נקבע ליום הקדיש הכללי
        ט' באב זה על חורבן הבית
        וכל הגלויות והצרות שהגיעו בעקבות כך…

  3. יש תשובה פשוטה יותר לענות.אם הציונים לא היו מחבלים במ"ומ עם הנאצים על קרונות תמורת יהודי הונגריה אולי 1000000 לא היו נהרגים

    1. צודקת!!!!!!!!!!!!!!!!
      הם צריכים לכפר על שליחת היהודים כצאן לטבח!!!!

  4. אנחנו בעצם קיומינו מנציחים את קדושי השואה,
    בזה שאנחנו ממשיכים את השרשרת של דבקות בבורא יתברך ובמצוותיו,

    ואם לעשות משהו ספציפי לעילוי נשמתם הייתי עושה את זה כל יום חוץ מהיום,
    כי אין היום משהו מיוחד, אין לנו שום ענין בזה ש"הם" קבעו את היום הזה,
    אפשר כל יום לומר פרק תהילים לעילוי נשמתם, (כמדומני שהרב שטיינמן זצ"ל נתן כל יום פרוטה לצדקה לעילוי נשמת כל קדושי השואה),

    נ.ב. ולמתריס אחד (אם כיפה סרוגה) אמרתי הבוקר, לעילוי נשמת התנאים אתה גם אומר פרק תהילים?, נשמת קדושי השואה שנהרגו על כך שהם יהודים נמצאת בהיכל גבוה כל כך שמבחנתי זה אותו דבר!!!!

  5. מרגש ונכון!! תודה לאתר המקסים שלכם שיודע איך להתייחס ברגישות לכל יום כזה…
    בדיוק בבוקר שאלו אותי וכל העניין של חרדים וחילונים עולה הרבה יותר בגלל הקורונה
    עכשיו יש לי תשובה!

  6. איך אני זוכרת את השואה?.
    בצום, ובאבל, בישיבה על הקרקע. אבל לא היום, אלא בתשעה באב, היום שהתורה קבעה לאבל על הצרות שפקדו את עמי.
    איך אני
    מדוע אנו אומרים פרק תהילים בצפירה? הרי כיהודים מאמינים אנו יודעים שהצפירה לא מסמלת כלום, והיא באה מתרבות הגויים.

  7. יפה ומרגש!
    והתגובה שלך רות היא נוגעת,
    אני מאוד מסכימה שיש כאן נושא טעון ומורכב כמורה בביתיעקב כל שנה מחדש יש את הדילמות והמורכבויות בלדבר על זה ואיך, ובעצם כל השנה מדברים מעוררים וזוכרים ומנציחים דמויות הוד ששמרו על קלה כבחמורה בשעת השמד, אבל עדיין הדלנה בועטת והשאלות מבנות ה8 10 ו14 עולות ואנחנו המורות צריכות כאלו תשובות מחץ להחזיק את זה בראש תמיד!
    כמובן שאמרנו פרק תהילים ונעשו הרבה מעשים טובים לעילוי נשמת קדושי השואה וכל נשמות ישראל שנטבחו על קידוש ה’
    מרגש שיש אתר כזה שמאפשר לומר את הדברים האלו בקול גדול, יישר כוח
    אסתר המורה

  8. אני מרגישה שזה שאנחנו מקימים משפחות גדולות בלי עין הרע וממשיכים לחיות במסירות נפש בכל המובנים זה הנקמה הכי גדולה בהיטלר ימ"ש כל יהודי שאנחנו מביאים לעולם כל מצווה ברוך ה' שזכינו תודה רבה כתבה מאד מרגשצ

  9. איך אנחנו זוכרים את השואה?
    זאת הכותרת
    ומתחתיה פרק תהילים.
    היום.
    כדי לכבד את מדינת ישראל.
    ביום שלהם בצורה שלנו.
    למרות שעמדתי היום בצפירה ואמרתי תהילים,
    כי הייתי ברחובה של עיר.
    למרות שקראתי היום כתבות על השואה.
    גם הרבה של הבן שלי אמר שאם נמצאים ברחוב צריך לעמוד.
    אבל אני לגמרי לא מרגישה צורך להתנצל.
    אני צריכה לזכור אותה, את השואה?
    מישהו יכול לשכוח?
    ב י"ח באדר הלכת סבתא לעולם,
    וסבא שש שנים לפנייך.
    במוצאי שבת בקרנו אותך סבתא בבית החולים
    ואת נשמת את נשמותייך האחרונות,
    עם מכונת הנשמה
    אחת
    ועוד אחת
    ועוד אחת
    בגבורה בכוח באומץ באמונה.
    כמו כל חייך, נלחמת כמו פנתר.
    כשראו אותך, ראו את השואה,
    למרות שלא הרבית לדבר.
    כמה קטנה צנומה ורועדת,
    ככה נחושה
    שהמספר חקוק על הזרוע.
    וכששאלתי אותך בתום ילדותי:
    "סבתא מה זה המספר?"
    אמרת בקול רועד:
    "זה הגויים"
    לא צריך יותר מזה כדי לא לשכוח.
    ושאת סבא שאלתי למה אין לך ציפורן
    בזרת (ילדה חפרנית הייתי…אה!?)
    אמר זה מהמלחמה.
    האם צריך יותר?
    האמת שכן.
    שהמדינה מצניחה את יום מרד גטו ורשא,
    כדי להראות שהיו כאלה שלא הלכו כצאן לטבח.
    אני מאדירה את הגבורה אמתית.
    את סבתא שהייתה לה אמונה יוקדת,
    והיא שמרה אותה בכל מצב בקנאות שאין דומה לה.
    צמה ביום כיפור במחנות.
    עזבה את רוסיה והותירה את הרכוש מאחור,
    כדי שילדיה לא התבוללו.
    וסבא עם השמחה והאופטימיות התמידיים,
    עם החיוך הרחב והצוחק,
    אחרי הכל…
    ואת ההכל הזה הדעת לא יכולה להכיל.
    אז את סבא וסבתא בוודאי שלא ניתן לשכוח,
    ובמיוחד שבני החמוד קרוי על שם סבא.
    אבל אני לא רק לא שוכחת אני גם מנציחה את השואה,
    הרבה יותר מאותו חילוני שעומד בצפירה ומוזיל דמעה למראה הכתבות
    אני מנציחה את השואה בקיום המצוות.
    בהיותי חרדית גאה.
    שומרת על קלה כבחמורה.
    שומרת על הגחלת שהנאצים נאבקו לכבות
    ומעבירה אותה לדורות הבאים בגאווה ובאבוקה.
    ותאמינו לי, זה מה שסבתא רוצה.

    1. רות,
      התגובה שלך אמיתית ונוגעת ללב!
      ראויה להיות פוסט בפני עצמו!
      כדאי לפרסם…

  10. מדהים ומרגש כתבה יפיפיה אנו לא צריכים להתנצל בפני החילונים והם תמיד ימצאו משהו רע בדרך שלנו וינסו להרוס כי הם יודעים שהם טועים והדרך שלהם לא נכונה ומתסכול עמוק בנפש בציבור החילוני זה מה שנגרם אנחנו כל השנה מנסים לזכור ובעצם על ידי האמונה שלנו אנחנו משמרים תאמונה וזוכרים גם תשואה וגם יום השואה לתהילים וכו לא צריך לחפור בזה זה בעיה שלהם והמבין נבין כמובן שצריך לכבד?

    אגב לאה קליין את שטרן מהבית טת הקונדיטורית ששולחת מתכונים אז מהמם מדהים ומיוחד

  11. "לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן בָּנִים יִוָּלֵדוּ יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם". (תהילים ע"ח ו')

    ימי ילדותי שזורים בסיפורי סבתי על החיים שם..
    על ההתמודדות,
    על ההסתתרות,
    על הניסיונות
    על הגבורה היהודית
    ובמיוחד על ניסים שבכל יום עמנו תמיד..
    שמירת המצוות בכל מצב
    גאווה יהודית..

    המון אמונה העבירה לנו בכל שיחה איתה, המון הודיה להשם וששום דבר אנו מובן מאליו!
    גדלנו על סיפורים על הדור הקודם, דורות הוד שהיו ואינם עוד..
    שמענו על ברכות מעטירות מאדמו"רים של פעם,
    על שושלת מפוארת ורבנים חשובים במשפחתנו,
    אני נצר לגדולי עליון: כמו רבי אלימלך מליזנסק, רבי זושא מאניפולי, רבי לוי יצחק מברדיטשב ועוד רבים וטובים.
    אין ספק שזכות אבות עמדה למשפחתנו

    לא מובן מאליו שסבתי, אחיה והוריה שרדו את כל התופת וזכו להעמיד דור ישרים מבורך.. יראים לדבר השם, מלאים בתורה ומצוות ועושים נחת להשם יתברך.

    בשורות טובות.. נחמה.

  12. פשוט לא מבינה את הדרמה, אם זוכרים כל יום, אז מה הבעיה עם יום השואה?!
    אנחנו זוכרים ומזכירים את סיפורי הזוועה, את סיפורי הגבורה, את האמונה ואת התקוה.
    אם מדינת ישראל הגדירה יום מיוחד שיוקדש לעסוק נרחב בנושא, כדי לשמר את התודעה בכל הציבורים, מדוע זה מאתגר אותנו כחרדים? מה צריך פה להסביר? יש לנו איזושהי התנגדות ח"ו?!
    בשורות טובות וגאולה שלימה!

    1. המדינה קבעה יום השואה שהם טוענים שיום אחד בשנה מנציחים את זכרם של החללים כך בעצירת מירוץ החיים זה יכנס בתודעה שלנו אבל הם שוכחים דבר אחד שהתכל'ס זה לא רק לחשוב אלא לעשות למעשה שאת זה אנחנו עושים החרדים בהנצחת המסירות נפש של הסבא והסבתא של כל אחד ואחד מאיתנו בקיום המצוות ומה הבעיה שאם הם תופסים איזה חרדי שהוא לא עומד בצפירה הם עושים מזה עסק שלם התקשורת וזה האתגר
      בהצלחה בהבנת האתגרים החרדיים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים