"אוי לאאאאאאאא" אני משפשפת עיניים, מנסה להבין מה עוללתי ברגע חפוז ופזיז מול המחשב. הקוד שכתבתי ביומיים האחרונים נעלם כלא היה! מקש לפה, מקש לשם, מתחקה אחרי עקבותיי בקובץ ומקווה מאוד שזכרתי לשמור את העבודה שלי בשרת לפני שמחקתי אותה ברגע לא זהיר.
אני פותחת "היסטורית גרסאות" של קבצי המערכת ומחפשת את הגרסה האחרונה שהעליתי לשרת. ואז, ברשימת ההיסטוריה, קופצים לי פתאום שמות מהעבר.
זו מערכת ישנה, הפיתוח שלה החל לפני שנים. כל מפתח שעבד עליה ושמר קוד על השרת, הונצח בהיסטוריית העדכונים. אני רואה מי הקים כל קובץ לראשונה ומי ערך. מי הוסיף ומי שינה. מטיילת עם סמן העכבר בין השורות ונהנית לנסות ולהיזכר באנשים שכבר מזמן עזבו את החברה.
בסוף מוצאת למרבה הנס את הגרסה השמורה שלי, שורת השינויים שחתומה בשמי, ומשחזרת אותה באנחת רווחה.
תוך כדי אני נזכרת בבתיה. את בתיה בכלל לא הכרתי. היא עזבה לפני שהגעתי לעבוד במשרד. אבל בתיה חתומה על הרבה קבצי קוד שיצא לי לראות במהלך עבודתי. יש בזה קטע עוצמתי. תחשבו על זה, שאיזו בתיה נחמדה מהחברה שלי הצליחה יום אביבי אחד להתקבל לעבודה אחרת במקום מתגמל יותר באופן משמעותי (מאחלת לה..), יותר קרוב לבית (מקווה בשבילה…) והחליטה להודיע על עזיבה. היא קפלה ציוד, רוקנה מגירות, נפרדה מהקולגות בטקס צנוע והבטיחה לשמור על קשר עם החברות.
ואז היא הלכה לה לדרכה, אבל בעצם נשארה פה לתמיד. קבצי קוד חתומים על ידה, פרוצדורות סבוכות כתובות תחת שמה, אולי גם כמה באגים עתיקים ממשיכים להטריד את מנוחתנו עד היום שלא בידיעתה, אם כי באשמתה……
וזה לא רק בעבודה על המחשב. אנו משאירות חותם בכל פינה. אנו חיות ופועלות, עושות ויוצרות, ויש לנו בחירה לקבוע איזה חותם נשאיר בכל מקום שיצא לנו לעבור דרכו במסע החיים. בניין מגורים שעברנו ממנו ומקום עבודה שעזבנו, קבוצת התעמלות שנטשנו וקורס שסיימנו. בכל מקום אנו משאירות חותם, נרצה או לא. ובידינו לקבוע אם זה יהיה חותם של קידוש ה', אם זה יהיה חותם מכבד ומעורר השראה, גם אם לא עשינו שום דבר מפוצץ, אלא רק ייצגנו בכבוד את מי שאנחנו. אני חושבת על טבלאות התיעוד הממוחשבות בשרתי החברה. בכל שניה נרשמים להם לוגים לשרת. עוד שורה ועוד שורה. כל שורה מכילה פעולה, ואת שם המפעיל. וגם זה לא רק על המחשב….
בספר החיים הכל נכתב. יש שם שורות שבטח נראות כמו "יום שישי בבוקר כ' סיון, קידוש ה' בהתנהגות מכובדת ומעבירה על המידות בתור האינסופי של פוקס הום"
"יום שני ג' אייר שמירת הלשון בשיחת שכנות בגינה"
ויכולות להירשם שם גם שורות אחרות בתכלית.
מה יירשם שם? בידינו הדבר.
שלכן,
נעמה











3 תגובות
נשות חינוך, חשובנה על החותם שאתן משאירות על הילדים וכמה הוא משמעותי.
אין לי מילים! חיזקת אותי מאוד.
השארת בי חותם…
יפה מאוד!!!
קצר וקולע מאוד!