אם יש משהו שמשותף לכל מרכזי הקניות בארץ בימים האחרונים, אלו דוכני התחפושות.
שמתי לב לכך, שלפני כל חג בלוח השנה היהודי, האלמנטים הפיזיים המסמלים את החג נמצאים בדרך כלל בקונצנזוס הישראלי. אם זה תחפושות ויינות לפני פורים, גבינות ופרחים לפני שבועות, או רימונים ודבש לפני ר"ה. מה שאצלנו הוא סימנא מילתא או מנהג ישראל שמרכיב חלק בהוויית היום הקדוש, בציבורים אחרים הוא עצם העניין ובזה , כמה עצוב, מתחיל וגם נגמר החג.
עצוב. עצוב באמת.
שבע שנים עברו מאז עזבתי את שערי הסמינר. שבע שנים שאני עובדת במשרד שבו ערב חג מתחיל במייל עם לוח חופשות מטעם החברה, התכנסות כזו או אחרת סביב שולחן וכיבוד , וריקון מקסימלי של חגי ישראל מתוכנם האמיתי והערכי. כולנו אומרים "פורים" אבל בין פורים שלנו לפורים שלהם מפרידה תהום.
אז נכון, הקב"ה הצעיד אותי בנתיב בו אני זוכה לפרנס את משפחתי דווקא מעמקי המשרד ולא מחדר המורות, אבל לנפש שלי, רק אני אדאג, ואני יכולה להחליט אם להיכנס אל הפורים הזה כשהראש מלא בתחפושות ומארזי סוכר ושומן רווי בכמות גבוהה, או שאבחר בנוסף להתחבר אל הקדושה , והכוח הסגולי העוצמתי של חג הניסים המרגש הזה.
בשבת פתאום מצאתי את הזמן השקט לעצמי על הספה עם ספר מדרשים על סיפור המגילה. דווקא אני ושכמותי, נשים שלא פוגשות בתוכן יהודי עיוני מכורח עבודתן, צריכות – ורוצות – להטעים ולהטעין את הנפש באופן יזום. אז קראתי על עמלק ומהותו, ועל שרשרת הניסים המדהימה שנשזרה ביד אלוקית ויצרה חלק אחר חלק את סיפור נס ההצלה של עם ישראל.
וחשבתי על המלחמה שעודה ניטשת עם עמלק. עמלק שבלב. שמשכיח מאתנו רגעים של התרוממות, קרבה, וקבלות טובות. ה "קרהו" שלפעמים עוטף אותנו במלתעות של מוחלטות הטבע , משכנע אותנו ש "ככה הם החיים שלי" "אלה הם הנתונים שלי" "זה המצב ואין מה לעשות" ומנסה למנוע מאתנו את הזכות להתפלל ולהאמין שאלוקים ברצונו יהפוך פורנו לטובה.
ותפקידנו הוא לנצל את היום הגדול הזה, ולבקש.
אני יודעת, זה חג עמוס ומעייף. אנחנו באופן אישי חוגגים יומיים עם המשפחות משני הצדדים, מה שמעמיס ומעייף כפליים. אבל בתוך היום הסוער והשמח הזה, בתוך חלוקת המשלוחים האינטנסיבית, בתוך הבלגן האופייני והכל כך ייחודי הזה של יום הפורים, אני רוצה לתפוס לי פינה, עם סידור או תהילים או תפילה במילים שלי, להתחבר ולבקש ממי שעשה ניסים, שברחמיו הגדולים ישמור לנו על הניסים הגדולים והקטנים, הידועים והנסתרים, ויוסיף לנו ניסים וישועות לכלל ולפרט בזמן הזה. אמן!
4 תגובות
שמחתילקרוא!
ריגשו אותי המילים..לא מכירה הרבה ממה שהזכרת לצערי אבל לגמרי חושבת על זה גם. כל מה שנשאר לי מפורים זה התחפושות..
מזדהה עם כל מילה.
ותמיד חשוב להזכיר לעצמנו מה חשוב באמת.
תודה רבה לך!
אמת ויציב!
נקודה למחשבה (ולעשיה)