מֵאֲחוֹרֵי הַקְּלָעִים
כְּשֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר הַמַּקְסִים הַזֶּה, הַחֲתֻנּוֹת נֶעֶרְכוּ בְּאוּלַמּוֹת רַחֲבֵי יָדַיִם וַהֲמוֹן אוֹרְחִים שֶׁרוֹקְדִים יָד בְּיָד. לֹא יָדַעְנוּ מָה פֵּרוּשׁ הַמִּלָּה קוֹרוֹנָה, וְוַדַּאי לֹא מַהוּ בִּדּוּד אוֹ מָהֵן הַצְהָרוֹת בְּרִיאוּת. .
רָצָה מְסוֹבֵב כָּל הַסִּבּוֹת, ד' יִתְבָּרַךְ, וְהַמְּצִיאוּת הִשְׁתַּנְּתָה, הַיּוֹם גַּם אַתֶּם , חוֹוִים חֲתֻנּוֹת קְטַנּוֹת יוֹתֵר, חֻפּוֹת שֶׁמֻּקְדָּמוֹת בִּגְלַל סֶגֶר עֲתִידִי, מֻזְמָנִים מוּעָטִים וְגִנּוֹת וּמִדְשָׁאוֹת הַמְּשַׁמְּשׁוֹת כְּאוּלַמּוֹת אֵרוּעִים.
אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה יְלָדִים וִילָדוֹת שֶׁאֲפִלּוּ חָגְגוּ חֲתֻנָּה כָּזֹאת שֶׁל קְרוֹבִים, אוּלַי אֲפִלּוּ שֶׁל אָח אוֹ אָחוֹת שֶׁהִתְחַתְּנוּ בַּחֲתֻנַּת "קוֹרוֹנָה".
אֲנִי מוֹדָה שֶׁמַּגִּיעַ לָכֶם צָלָ"שׁ גָּדוֹל, עַל כָּךְ שֶׁהִפְנַמְתֶּם אֶת הַמַּצָּב, שֶׁהֵבַנְתֶּם שֶׁכָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה לָנוּ בָּעוֹלָם, הוּא מֵאַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁאוֹהֵב אוֹתָנוּ מְאוֹד.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁנִּדְרֶשֶׁת בַּגְרוּת גְּדוֹלָה מִשּׁוֹשְׁבִינוֹת וְשׁוֹשְׁבִינִים שֶׁחָלְמוּ וְתִכְנְנוּ חֲתֻנָּה הֲמוֹנִית בְּאוּלָם מְפֹאָר וְרִקּוּדִים לְתוֹךְ הַלַּיְלָה, וּלְבַסּוֹף הַמְּצִיאוּת הִשְׁתַּנְּתָה בְּרֶגַע אַחֲרוֹן וְכִמְעַט הַכּוֹל לֹא הָיָה כְּמוֹ שֶׁחֲשַׁבְתֶּם.
כְּשֶׁהָיִיתִי קְטַנָּה, סַבְתָּא שֶׁלִּי ע"ה מֵחֵיפָה (שֶׁעַל שְׁמָהּ קְרוּיָה גִּבּוֹרַת הַסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ, מִימִי), הָיְתָה מְסַפֶּרֶת לִי עַל הַחֲתֻנּוֹת שֶׁל פַּעַם, עַל אוּלַם בֵּית הַכְּנֶסֶת, הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים שֶׁקִּשְּׁטוּ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, שִׂמְלַת הַכַּלָּה שֶׁהָיְתָה נִתְפֶּרֶת לֹא פַּעַם מִבַּד שֶׁל מַפָּה לְבָנָה, וְהַסְּעוּדָה שֶׁהוּכְנָה עַל יְדֵי הַמִּשְׁפָּחָה עַצְמָהּ.
הָיִיתִי קְטַנָּה וְתָמַהְתִּי בְּקוֹל, "אֲבָל סַבְתָּא, לֹא רָצִית חֲתֻנָּה כָּזֹאת גְּדוֹלָה עִם הֲמוֹן מוּזִיקָה וּבַר עֲנָק שֶׁל עוּגוֹת?"
סַבְתָּא הָיְתָה מְחַיֶּכֶת וּמַסְבִּירָה לִי שֶׁשִּׂמְחַת חֲתֻנָּה נוֹבַעַת מֵהַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה לְהָקִים עוֹד בַּיִת נֶאֱמָן בְּיִשְׂרָאֵל וּלְהוֹסִיף עוֹד חֻלְיָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַדּוֹרוֹת. הֶחָתָן וְהַכַּלָּה מָצְאוּ זֶה אֶת זוֹ, וּבַבַּיִת שֶׁלָּהֶם שְׁכִינָה תִּשְׁרֶה, זֶה מָה שֶׁרָצִינוּ, מִזֶּה הִתְרַגַּשְׁנוּ, וְעַל כָּךְ שָׂמַחְנוּ, נֶכְדָּה שֶׁלִּי.
דְּבָרֶיהָ שֶׁל סַבְתָּא מִרְיָם ע"ה כָּל כָּךְ מַתְאִימִים לִמְצִיאוּת הַחֲתֻנּוֹת שֶׁלָּנוּ הַיּוֹם, שֶׁמִּתְקַיְּמוֹת בְּצִנְעָה, בְּעֶזְרָה הֲדָדִית בֵּין כֻּלָּם, בְּהוֹדָיָה עַל כָּל הַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא מוּבָנִים מֵאֲלֵיהֶם, וְשֶׁבִּזְמַן שִׁגְרָה אֲנַחְנוּ רְגִילִים אֲלֵיהֶם –
עַל כָּךְ שֶׁהַחֲתֻנָּה מִתְקַיֶּמֶת בְּמוֹעֲדָהּ, שֶׁמִּי שֶׁהָיָה צָרִיךְ בִּדּוּד הִסְפִּיק לָצֵאת עַד אוֹתוֹ הָעֶרֶב, שֶׁמָּצָאנוּ גִּנָּה נֶחְמָדָה לְחֻפָּה, שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר הָיָה נָעִים וּמַתְאִים לְאֵרוּעַ בַּחוּץ. שֶׁהַבְּגָדִים לֹא הִתְעַכְּבוּ בַּדֹּאַר לַמְרוֹת שֶׁהָיָה מַחְסוֹר בְּכֹחַ אָדָם. וְהָעִקָּר, עַל כָּךְ שֶׁבִּזְכוּת הַתְּפִלּוֹת הַהִשְׁתַּדְּלוּת וְהַהַקְפָּדָה הַמְּדֻקְדֶּקֶת עַל כְּלָלֵי הַזְּהִירוּת לֹא נִדְבְּקוּ בַּנְּגִיף מֻזְמָנִים וְלֹא הִדְבִּיקוּ אֲחֵרִים.
***
בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁנִים, בְּמִסְגֶּרֶת עֲבוֹדָתִי עִם הֲמוֹן כַּלּוֹת מַקְסִימוֹת, אֲנִי זוֹכָה לְהַכִּיר לִפְעָמִים גַּם אֶת אָחוֹת שֶׁל הַכַּלָּה – הַשּׁוֹשְׁבִינָה הַנִּרְגֶּשֶׁת.
הָיִיתִי עֵדָה לְאֵין סְפוֹר סִפּוּרִים מְרַגְּשִׁים, מַצְחִיקִים וּמוֹתְחִים שֶׁאֵרְעוּ לָהֶן וְלַכַּלּוֹת, וְעָלָה בִּי רָצוֹן עַז לְהַעֲלוֹת זֹאת עַל הַכְּתָב וּלְאַפְשֵׁר לְכֻלָּן הֲצָצָה רְחָבָה לְעוֹלָמָהּ הַקָּסוּם שֶׁל שׁוֹשְׁבִינָה.
תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַסֵּפֶר נִכְתְּבָה לִפְנֵי פְּרוֹץ הַמַּאֲבָק בִּנְגִיף הַקּוֹרוֹנָה, וְזֹאת הַסִּבָּה שֶׁהַסֵּפֶר מְלַוֶּה אֶת מִימִי – גִּבּוֹרַת הַסִּפּוּר, בַּתְּקוּפָה הַשִּׁגְרָתִית שֶׁל לִפְנֵי וְהַמְּאַתְגֶּרֶת תּוֹךְ כְּדֵי.
2 תגובות
רחלי הסופרת האלופה
הכתיבה שלך נוגעת ברבדים כה עמוקים
קראתי את הספר בלי להפסיק
הכל כ"כ חי ומלבב !
המסרים מדהימים השזורים לאורך הסיפורים ..
פשוט ספר נדיר חובה בכל בית:)
תמשיכי לכתוב עוד דברים מיוחדים שכאלה!
ספר מהמם
נוגע מצחיק ומרגשש
את סופרת מוכשרת !!
הבת שלי מרותקת לספר
הרבה הצלחות!!