בדרך לחתונה

שיתוף ב email
שיתוף ב print

עומדת בכותל המערבי וסידורה רטוב דפיו מצהיבים מדמעות של שמחה מחד וציפייה מאידך. קולות של תזמורת חתונה, מלוים את תפילתה, נוגעים בנימי נפשה. 

רוח חורפית קרה חודרת לעצמותיה, רוכסת את כפתורי המעיל וטומנת את כפות ידיה עמוק בכיסים, להקת ציפורים מרחפת על ראשה. יונים מקננות בין חרקי האבנים. אזוב קיר. ופתקים תחובים בסדקים, מלאים בבקשות של עמך ישראל.

רגליה כואבות מעט מהעמידה הממושכת של תפילת שמונה עשרה – ערב ר"ח כסליו. 

ברקע קולות "עוד ישמע" ריקודים ושמחה, מתיישבת בפינה צדדית וחושבת על החתן והכלה שזכו להגיע ליום המיוחד בחייהם והיא רואה בעיני רוחה, איך תרקוד בחתונה של אחיה המאורס, לבושה בשמלת ערב מיוחדת שתתפור לכבוד המאורע, עם בד תכלכל כסוף ותסרוקת עדינה.

שומעת את איחולי ה"בקרוב אצלך" ו"בשמחות שלך" ו"המתנה זה מתנה" ו"לדברים טובים מחכים" ועונה אמן בכוונה גדולה!!

לוחצת יד לאיחולי מזל טוב, לאלה שמתעלמים באלגנטיות ולא ממש יודעים איך להגיב, רוקדת עד שהאיפור נמרח והתסרוקת מתפזרת , שמחה מפרגנת. מאושרת.

***

היא שקעה בהרהורים עוצמת את עיניה ונזכרת בשעת ערב מאוחרת כשחזרו מהאירוסין. 

אחיה הקטן כבר היה מוכן לשינה. קורא קריאת שמע והיא מכסה אותו בשמיכה חמימה. כזו היא אחות גדולה ומסורה.

והוא מסתכל עליה ואומר בתמימות: "רחל כואב לי הלב".

"הלב? קרה משהו" שאלה בדאגה, "לולי? אתה לחוץ? יש לך מבחן?"

"לא. אני לא לחוץ". 

"רק כואב לי הלב, בגללך! כי חיים התארס לפניך!"

היא הבינה הכל.

החדר חשוך, עיניה התמלאו בדמעות לולי, אני אוהבת אותך!" אמרה ונמלטה לחדרה שלא יראה אותה בוכה.

בגללך.

בגלל שהיא הייתה צריכה להתחתן קודם?

היא בכתה, בכתה הרבה על הבדידות על הרווקות על תחושת החוסר והלבד הזה.

דמעות רותחות זלגו מעייניה, על בדי התפירה. בד תכלכל כסוף, על הרצפה קצוות חוטים ושאריות בדים מפוזרים.

והנה עכשיו היא כשמה כן היא.

רחל 

בסימן הוויתור עפר לרגליה. ומעט מתחושותיה.

והיא כבר כמעט הייתה לכלה והכל היה מוכן בשבילה והשמלה שנועדה לאמה ליום חתונתה תיועד ליום חתונת אחיה וכולם סביב מתפעלים מתגובותיה. תמיד שמחה וקורנת ,זאת שתמיד מפרגנת ,שתמיד עוזרת ונתרמת וכי מה?

אם היא ביטלה שידוך, היא צריכה ללכת כפופת קומה?

***

חתונה ר"ח אדר. מסומן ביומנה עיגול בעט אדום כמו דם.

***

משהי תפחה על שיכמה היא התנערה משרעפיה.

"מזל טוב רחל, שמעתי שאחיך התארס, איזה שמחה"

"אה"

"ובקרוב אצלך "

"אמן!" 

ענתה בכוונה.

אספה את עצמה ותפילותיה צועדת לכיוון התחנה מחכה לקו 1. מהרהרת. 

***

בעוד כמה שבועות זה יקרה אחיה וגיסתה החדשה ילכו לביתם החדש שניבנה.

והחתן שלה המאורס לה, שגיסתה הכלה שידכה, ילווה אותה בדרך לרכב הלבן.

כרגע, זמנית, תחזור לבית הוריה עם יתר אחיה.

שמחה.

מאושרת.

מצפה.

מוכנה.

בדרך לחתונתה שלה!

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

3 תגובות

  1. וואויי מרגש מרגש מרגש , עלו לי דמעות של אושר בעיינים
    מאחלת לך ולכל הזוגות שמתחתנים שזכו לבנות בנין עדי עד מתוך שמחה אמיתית
    ושיהיה ביניכם אהבה ואחוה שלום ורעות.. אמן
    אין כמוך ! את חזקה וכל כך מיוחדת
    כתבת יפה, נוגע ללב וכל כך אמיתי..

    1. נכון.. גם לי זלגו הדמעות שתצלחי בהכל…. כתבת בצורה מהממת ומרגשת שהיה המוווןןןןן מזל טוב וכל מי שצריכה זיווג בעז"ה תזכה כמה שיותר מהר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.