מה יותר מפחיד?/ צביה הנדלסמן

שיתוף ב email
שיתוף ב print

בחור "אמיץ" ניגש לרב שטינמן זצ"ל ואמר לו שהוא מפחד להתחתן. הבחור ציפה שהרב ירגיע אותו ויאמר לו שכולם מתחתנים ואין מה לפחד, אבל להפתעתו, הרב שטינמן אישר את הרגשתו ואמר לו שכן להתחתן זו החלטה גורלית וזה אכן מפחיד והוסיף ואמר לבחור שדווקא הפחד מוכיח על כך שהוא מבין את גודל האחריות שבנישואין.

אני זוכרת שבפעם הראשונה שלקחתי את בני בן שנה לחוף הים, הוא רץ בחדווה אל הגלים ללא פחד וללא מורא…

אף אחד מאיתנו לא יקרא לפעוט בן שנה – אמיץ. כולנו מבינים שחוסר הדעת בהתאם לגילו הוא זה שגורם לו לנהוג בחוסר אחריות ו"לא לפחד". 

אין שום בעיה בהרגשת פחד. אין דבר טבעי מזה. אדרבא, אדם ללא פחד – כנראה אינו בקו הבריאות הנפשית. הפחד מבקש לסמן לנו אזורי סכנה פיזיים או נפשיים – הפחד נברא כדי שנוכל להתחשב בסכנות ולשים לב למה שעלול להזיק לנו.

אז מתי הפחד הופך לבעיה?

לעומת הפעוט בן השנה בחוף הים, בתי בת ה6 פחדה מהים ולא הסכימה להתקרב אל הגלים. ובכל פעם מחדש שחזרנו מהים היא היתה "מאוכזבת" שנשארה רק על החוף. הבנתי שהסברים ודיבורים על הפחד לא יועילו ובפעם הבאה הצעתי לה שתתן לי יד ויחד צעדנו במתינות ובזהירות אל תוך הגלים, עד כמה שהיא יכולה עד שתצליח להתגבר על הפחד. את החיוך המאושר על פניה כשהצליחה להתגבר וקבלה אומץ, נסו לדמיין..

המחיר היקר שאנו משלמים על הפחד הוא ההימנעות שלנו להכנס אל גלי החיים האמיתיים וליהנות מהם. כמו נישואין, הורות, עבודה, לימודים. או כל התקדמות והגשמת מטרות אחרים שיכולים להסב לנו אושר רב.

אמר אדם חכם: 

אומץ איננו העדר פחד, אומץ הוא היכולת לבחור בדברים שווים יותר מהפחד.

יוסיף דעת – יוסיף פחד, וכנראה שככל שהגיל עולה ומבינים יותר את משמעות האחריות בחיי הנישואין, גם תחושת הפחד עולה.

אבל ביננו מה מפחיד יותר: להתחתן או להשאר לבד ולהפסיד את האושר של החיים?

אחד הדברים שעזרו לי לטפל בפחד הנורא להנשא בגיל 34 אחרי מסע ארוך וכואב, היה לראות את הבחורות המבוגרות שכבר הלבינו שערותיהן ופספסו את הרכבת באופן טבעי.

זו השקעה שהחזירה את עצמה במיליונים בזוגיות וארבעה אוצרות שערכם לא יסולא בפז…

לפעמים הבנת מקור ההרגשה של הפחד מאפשרת לנו להתגבר עליה.

אחת הסיבות שנוכחתי לראות, שמזינות את הפחד היא, סיפורי הכישלונות בנישואין אצל חברות ובני משפחה ובטח אצל מי שחוותה בעצמה נישואין כושלים. כי מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין… (על כך בכתבה אחרת בע"ה).

בדרך כלל סיפורי ההצלחות בנישואין לא נשמעים. ויש הרבה ברוך השם.

כמו בסיפורי לידות שבד"כ לא תשמעו מי שמספרת "איזו לידה קלה הייתה לי". אלא כמה הלידה הייתה קשה… 

שגם זו נקודה שיכולה לעורר פחד מנישואין. ונדרשת תשומת לב מה משמיעים ליד הבנות הצעירות.

פחד הוא כמו בית אסורים ממש. וחז"ל אמרו ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים", ובדיוק כמו בלימודי נהיגה זה מובן שניקח מורה מלווה, ולא נראה זאת ככישלון. כך גם בתחומים אחרים בחיים.

סיבה נוספת וחשובה לטפל בפחד היא מה שנאמר: "את אשר יגורתי בא לי" ובמילים שונות: "נבואות שמגשימות את עצמן"

נקרא לזה איך שנרצה, אבל שזה יקרה חלילה, ודאי לא נרצה.

 

"ובחרת" – כשמקצועיות ונסיון חיים נפגשים…

צביה הנדלסמן – יועצת ומאמנת אישית בכירה, מלווה בחורות ונשים לבחירות טובות בחיים.

Bachayim26@gmail.com  054-7659028 

 

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

7 תגובות

  1. מחזק ומחכים!
    חבל שאין מודעות לנושא
    הבחורות נפגשות ונפגשות ונפגשות…
    וכלום לא קורה
    כאחות לבחורה מבוגרת,
    אני כבר לא מתרגשת שהיא מגיעה גם לפגישה חמישית,
    כי אין לי כח להתאכזב… בסוף תמיד היא תמצא על מה להוריד.
    היום אני מבינה שזהו פחד.
    מה עושים

    1. אחות היקרה
      אני מאמינה בשיחה אמיתית מלב אל לב
      ללא שיפוטיות.
      נסי לשקף לאחותך מה שאת מרגישה
      והציעי לה גם לקרוא את המאמר.
      כמובן, מעל הכל התפללי עליה שתצליח להתגבר על הפחד.
      בהצלחה!

  2. רוצה לומר לך שהמאמר ממש מדוייק ומראה על הבנת נפש האדם ברבדים העמוקים ביותר שלה. בלי לשפוט ולבקר את ה"פוחדים". יישר כח גדול ממש!
    אף פעם לא נתקלתי במאמר כזה מוצלח בנושא!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.