קשה לנו כשבן הזוג לא מרוצה מאיתנו, ואשתו של קורח לא הייתה מרוצה. לדעתה, בעלה היה צריך לקבל תפקיד הרבה יותר בכיר. יום ולילה היא טפטפה את הארס הזה באוזניו: "תראה לאיזה תפקידים הגיעו משה ואהרון, קרובי המשפחה שלך. אתה צריך להדיח אותם ולקבל את התפקיד שלהם". מכאן החלו העניינים להתדרדר במהירות. קורח הכריז על מרד והמחלוקת הסתיימה בטרגדיה.
אבל יש בפרשת השבוע עוד דמות של בת-זוג, אחרת לגמרי: אשתו של און בן פלת. און עצמו כבר נסחף לתוך המחלוקת שקורח הוביל, וכבר לא היה יכול להסתכל על הדברים מבחוץ, בשיקול דעת. כאן אשתו מילאה תפקיד הפוך, והצליחה בחוכמה רבה להשאיר אותו מחוץ לסיפור. בזמן שקורח וחבריו נבלעו באדמה בסיומה של המחלוקת הטרגית, און נשאר באוהל שלו ונותר בחיים.
בדרך כלל כשמדברים על פרשת קורח עוסקים בדברים הגדולים – מחלוקת ושלום, קנאה ואמונה. אבל בין השורות, אפשר לגלות מה משפיע עלינו יותר מכל בחיים: המסרים של האנשים הקרובים לנו. צריך לשים לב היטב לרוח, לכיוון, לאווירה. למילים שאומרים אחרי יום עבודה, כשדלת הבית נסגרת, בשיחות הקטנות בסלון ובמטבח. יהי רצון שאנחנו ויקירינו נכוון למקומות נכונים.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
