התקופה הזו גורמת לנו להביט ולהיחשף להרבה חיים פרטיים של הרבה משפחות, בשעת משבר. לא מתוך מציצנות, אלא מתוך ערבות הדדית והערכה. לרוב גם אנחנו, כמו הנביא בלעם בפרשה שקראנו בשבת, מתפעלים מאוד. כשבלעם ראה בפרשה את הבתים, המשפחות, החינוך והערכים של האוהלים של עם ישראל, פרצה מפיו קריאת התפעלות שהפכה לפסוק מפורסם: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל." הנה רק שלוש דוגמאות, כולן מהשבוע האחרון:
• בני המשפחה של החטוף תמיר נמרודי פירסמו פתק אישי שהוא כתב לעצמו, בכתב ידו. בין חפציו, נמצאה חתיכת נייר צהוב, ועליה כתב תמיר: "להצליח לעזור להרבה אנשים ליצור מעגל חברתי קרוב", וגם: "לא לפגוע". זוהי נפשו העדינה של מי שנחטף באכזריות לעזה.
• יהודית קאודרס, רעייתו של רפאל קאודרס שנהרג מפגיעת כטב"ם, פירסמה תמונות מיום ההולדת שנחגג לבנם הלל. היא הודתה למשפחה ולשכנים, וכתבה "לחיי השמחות שבדרך". היא שיתפה במשפט ששמעה ושעוזר לה, ושיכול לנחם גם אחרים: "שהבית הזה יידע הרבה יותר שמחות מעצב". אמן.
• ובאותו יום משפחת ליבמן יצאה במיזם לזכר של אליקים ליבמן: "אל-יקים בתים". אליקים שהציל רבים במסיבה בנובה ונרצח, לא יזכה לצערנו להקים בית. המשפחה קוראת לנו למלא את החלל: "עשו שידוך בחיים, לזכותו של אליקים. בשמחת תורה בתים רבים כל כך נשרפו, נחרבו, נפלו. נשתדל לקבל על עצמנו להקים בתים בעם ישראל, לשדך, להציע, להסתכל מסביב מי מתאים למי. בהצלחה".
שלוש דוגמאות שמחברות בין הבית הפרטי לבית הכללי. שנזכה שיתקיימו כל הברכות הנפלאות שנאמרו עלינו בפרשה. שבוע טוב.