אָב שֶׁלִּי, אָב אָהוּב שֶׁלִּי,
יוֹד בְּאָב יוֹם הֻלַּדְתִּי. אָב בֶּאֱמֶת רָאשֵׁי תֵּיבוֹת אֱלוּל בָּא.
אֲנִי רוֹעֶדֶת מֵהִתְרַגְּשׁוּת, כְּבָר עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע שָׁנִים אֲנִי פֹּה. אַתֶּן קוֹלְטוֹת?
פַּעַם, מִזְּמַן, לִפְנֵי שֶׁהִתְחַלְתִּי לִנְשֹׁם בֶּאֱמֶת, הָיִיתִי שְׁזוּפָה וּבְלוֹנְדִּינִית בְּאוֹגוּסְט הַלּוֹהֵט, כָּל כָּךְ לוֹהֵט,
מְפַצַּחַת לְבָבוֹת לוֹהֶטֶת כְּמוֹ מִדְבָּר צָחִיחַ לְטִיפָּה שֶׁל מַיִם.
וּבָאתָ וְהִרְטַבְתָּ אֶת כֻּלִּי בְּאַהֲבָתְךָ.
מִדְבָּר סִינַי עָשִׂיתָ לִי כָּכָה בְּאֶמְצַע רְחוֹב בַּלְפוּר בְּתֵל אָבִיב, בְּלִי שׁוּם הֲכָנָה פָּתַחְתָּ לִי הַכֹּל
אֵיךְ לֹא מַתִּי בֶּאֱמֶת אֲנִי לֹא מְבִינָה.
אֵיךְ קָרַעְתָּ לִי אֶת כָּל הַמְּצִיאוּת
וּבָאתָ
וְנִכְנַסְתָּ
יָשָׁר אֵלַי לְתוֹכִי לְכֻלִּי,
וְנִשְׁאַרְתָּ, לֹא הָלַכְתָּ מֵעוֹלָם.
אַל תֵּלֵךְ אַף פַּעַם, אַתָּה כָּל עוֹלָמִי.
פעם, לפני 30 שנה תשעה באב היה עבורי רק משמעות אחת , יום ההולדת של סבתא שלי, שהייתי כל כך קשורה אליה ושימחתי אותה כל יום הולדת( זה אומר תשעה באב..) הייתי באה לבית אבות הבאתי עוגה ומתנה ופרחים ועשיתי שמח לכולם.
לכל אותם ניצולים שמחאו לי כפיים בידיים רועדות עטורות ורידים כחולים לצד מספר כחול.
זה היה תשעה באב שלי.
הגלות האמיתית.
ריחוק הדעת.
כתוב: "גדול המחטיאו מן ההורגו".
מה שלא הצליחו הנאצים, המשיכו המשכילים.
וגם עכשיו כשנשב ונמרר בתשעה באב ונראה את כל המיילים שהפכו למציאות מייסרת ללב של כולנו נזכור שמה שלא הצליחו הנוחבה ממשיך הערב רב.
מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו.
ועל זה עיני בוכיה.
ונפשי? נפשי הומיה
איך זכיתי לבנות בית מקדש בתוכי
למלכי, לאבי אהובי
אלופי כבודי ומרים ראשי.
תביטי בך בת שלי
שם עמוק בעיניים תראי אותי.
ואני רואה אותך מציץ מתוך כל חרכי העולם
ויודעת שההופעה הגדולה מגיעה.
ממקומך תופיע מלכי.
חותמת בדמעות של הודיה על מעגל של 30 שנה בחיקך ❤️
עידית.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
אין כמוך עידית המיוחדת באמת שאת אהובה
על אבא בשמים וגם על עוד מלא נשים שאת מחזקת !!
את מולידה אותי כחרדית מחדש בכל ספוקן או שיר שאת כותבת אשרייך ותמשיכי בדרכך!
אריכות ימים ושנים האוהבות וטובות
עם משיח צדקניות ובנין בית מקדשי ו בקרוב!!!אמן!