איכה תשפ"ד: שירי קינה ודמעות מצמררים | כותבות חרדיות

 

 

קינה לט' באב תשפ"ד / אָבִיבָה פֶּרִי

אֵיכָה הָפַךְ

מְחוֹל שִׂמְחַת תּוֹרָתֵנוּ

לְיוֹם חֶרְפָּתֵנוּ וּמִסְפְּדֵנוּ ?

 

מִבֵּין הַמְּצָרִים

צַר וּמָצוֹק מְצָאוּנוּ

הִתְגַּנְּבוּ בִּגְבוּלוֹתֵינוּ

דּוֹרְשֵׁי רָעָתֵנוּ

 

אֵיכָה יָשַׁבְנוּ בָּדָד

בְּקָרְאֵנוּ 'אַיֶּכָּה ?'

עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד

 

עֵת בְּמֶחְטָף נִבְזְזוּ

בָּנֵינוּ וּבְנוֹתֵינוּ

שָׁמַם גְּבוּל דְּרוֹמֵנוּ

נָפַל נִיר עוּזֵּנוּ

 

שִׁבְרֵנוּ הַגָּדוֹל

הֻטְבַּע בְּיָם הַדָּם

שֶׁל טְבוּחִים עַל יִחוּדֶךָ

 

הָיוּ בָּנֵינוּ שׁוֹמֵמִים

כִּי גָבַר אוֹיֵב בְּרוֹצְחוֹ

הֲרוּגִים עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ

 

שֹׁרֶשׁ פֹּרֶה רֹאשׁ וְלַעֲנָה

בְּנוֹבָה נִשְׁמָתָם נִטְמְנָה

 

כָּל רוֹדְפֵנוּ הִשִּׂיגוּנוּ

בְּפִרְצָם פִּרְצָה עַזָּה

כְּמַטָּרָה הִצִּיבוּנוּ

לֶחָמָס לִבָּם הֶעָרֵל כְּבִזָּה

 

נֶהְפַּךְ לִבֵּנוּ בְּקִרְבֵּנוּ

עֵת שִׂכְּלָה חֶרֶב בְּבָתֵּינוּ

 

צָרֶיהָ, רֹאשׁ אֹיְבֶיהָ

חָטְפוּ אֵם עַל בָּנֶיהָ

אֵם עַל עוֹלָלֶיהָ

הָלְכוּ שְׁבִי

 

עִם עוֹלְלֵי טִפּוּחֶיהָ

בְּהִשְׁתַּפֵּךְ נַפְשָׁם,

אֶל-חֵיק אִמֹּתָם

שַׁלְהֶבֶת לוֹהֶבֶת רֹאשָׁם

 

אַבְנֵי קוֹדֶשׁ שֶׁהִשְׁתַּפְּכוּ

עַל-אֵלֶּה דָוֶה לִבֵּנוּ

עֵינֵינוּ חָשְׁכוּ

 

כָּל רוֹדְפֵיהֶם הִשִּׂיגוּם

בְּמַחֲשַׁכֵּי מִנְּהָרוֹת וּמְחִילוֹת

הוֹשִׁיבוּם כִּמְתֵי עוֹלָם

וְהָעוֹלָם – אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה

לֹא נִשְׁמַע קוֹלָם

 

וְעוֹדוֹ דָּוֶה לִבֵּנוּ

יַעַן טֶרֶם שָׁבוּ עַד אֵלֵינוּ

 

אֵיכָה הוּעַם זְהַב נְעָרֵינוּ

הַמְסֻלָּאִים בְּפָז

בְּיוֹצְאָם לִקְרַב

מוּל מְבַקְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ

 

הֵן לֹא לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֶנּוּ

מִשֶּׁבֶר בַּת עַמֵּנוּ

תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ

אַל תַּעֲלֵם אָזְנְךָ לְשַׁוְעָתֵנוּ

 

"הֲשִׁיבֵנוּ ד' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם"

 

אַיֶּכָּה/ שָׂרָה לִיכְטֶנְפֵלְד

 

אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד

בְּלִי אַף אֶחָד

בְּמִנְהֲרוֹת הַשְּׁמָד

לְבַד

 

אֵיכָה שָׂרְדָה כְּבָר 300 יָמִים

לְלֹא נִים

בַּמִּקְרֶה הַטּוֹב אָכְלָה צְנִים

וְהַפָּנִים?

יוֹשֶׁבֶת שָׁם בְּתַחֲנוּנִים

אוּלַי גִּלְּתָה אֶת רִבּוֹן הָעוֹלָמִים

חוֹשֶׁבֶת עָלֶיהָ בְּרִגְעֵי אֵימִים

 

אֵיכָה נִלְקְחָה

בְּלִי בִּטְחָה

בַּסְּבִיבָה דּוֹחָה

עִם הַשְׁגָּחָה

אוּלַי מָצְאָה נְקֻדַּת שִׂמְחָה?

אוֹ רֶגַע מְנוּחָה

 

אֵיכָה ?

אֵיךְ?

מֵעַל הַטֶּבַע הַדֶּרֶךְ בָּהּ תָּשׁוּבִי

בְּתוֹךְ הַטֶּבַע הַדֶּרֶךְ בָּהּ אָנוּ נָשׁוּב

 

זוֹעֲקִים לֹא שׁוּב

עַד שֶׁתָּשׁוּב

 

מִקְדָּשׁ שֶׁל אַהֲבָה*/אַיֶּלֶת – אַיָּה יוֹשִׁיעַ

 

בְּכָל אַחַת יֵשׁ שִׂנְאָה.

שִׂנְאַת חִנָּם לְעַצְמָהּ שֶׁהִיא לֹא שְׁלֵמָה

שֶׁהִיא לֹא רָאֲתָה אֶת חִנָּהּ שֶׁלָּהּ

 

כָּל אַחַת קִבְּלָה חֵלֶק בְּתוֹכָהּ

שֶׁהִיא לֹא אַהֲבָה

וְאֶת כָּל זְמַנָּהּ וְחַיֶּיהָ הִקְדִּישָׁהּ

לִדְחִיָּה

 

בְּכָל אַחַת יֵשׁ אֶת חָרְבָּן יְרוּשָׁלַיִם.

כָּל אַחַת נוֹלְדָה מַמָּשׁ שְׁלֵמָה

וְהִיא הִיא בְּעַצְמָהּ הֶחֱרִיבָהּ לְחָרְבָּה

 

בְּכָל אַחַת יֵשׁ תְּפִלָּה.

תְּפִלָּה עֲמֻקָּה

לִזְכּוֹת לִרְאוֹת לִחְיוֹת בִּירוּשָׁלַיִם הַשְּׁלֵמָה

 

בְּכָל אַחַת יֵשׁ אֶת יְרוּשָׁלַיִם.

כָּל אַחַת מְחַפֶּשֶׁת לַעֲלוֹת אֵלֶיהָ לְמִקְדָּשׁ

לִהְיוֹת הִיא, הִיא מַמָּשׁ – לִהְיוֹת יְרוּשָׁלַיִם הַשְּׁלֵמָה

בְּתוֹךְ גּוּפָהּ יַחַד עִם נִשְׁמָתָהּ

 

כָּל אַחַת שֶׁתִּבְכֶּה

תִּבְכֶּה

לֹא עַל אֵיךְ שֶׁהִיא נִרְאֵית

אֶלָּא עַל שֶׁהִקְדִּישָׁה אֶת חַיֶּיהָ לַטָּפֵל וְלֹא לָעִקָּר

אֶלָּא עַל אֵיךְ הִיא לֹא רָאֲתָה מִי הִיא בֶּאֱמֶת

 

אַחַרְיֵי הַדְּמָעוֹת עַל הַחֻרְבָּן וְהַהֶרֶס

כָּל אַחַת שֶׁתַּקְדִּישׁ לְפָחוֹת דַּקָּה בִּימָמָה

לִמְצוֹא נְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁל אוֹר וְאַהֲבָה

בְּאוֹתוֹ חֵלֶק מַמָּשׁ שֶׁהִיא לֹא אַהֲבָה

 

" וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם "