כשצרבו החולות,
ורעדה אדמתך
וחלומך השברירי
התרסק
כשפסקו מחולות,
והלכת לביתך
ומה שבנית
התפרק
כשנפלו משקולות,
וקרסה משענתך
ושתיל שנטעת
התנתק
כשרבו תהומות
ונפלת שוב ושוב
וליבך לא קיבל
הכאב
כשיבשו הדמעות
ולא ראית באופק
קץ גלותך
מתקרב
כשעלו מצהלות
ושברו את ליבך
ועולה יגונך
מערב
זכרי ביתי
שאיתך הייתי
בנפול קורה
על ראשך
זכרי ביתי
שאיתך אני
ויודע עומק
סבלך
זכרי ביתי
את השגחתי
וחמלתי עליך
בשברך
זכרי ואל תרפי
בת יקרה כבבת
המשיכי להראות
נאמנותך
זכרי ואל תרפי
זו את שנבחרת
הגביהי נא
רוחך
זכרי ועוד תראי,
את שהחזקת
שיבקע כשחר
אורך—-
תגובה אחת
וואו מקסים!
מרגש!
נוגע!
ב”ה שנזכה להארת פניו של הקב”ה במהרה
מתוך חן חסד ורחמים גדולים.
תודה.