במידה כזו או אחרת כולנו מפחדים לפתוח פה לשטן, או במילים מקצועיות זה נקרא שאנחנו חוששים מנבואה שמגשימה את עצמה. ובמושגים יהודיים – אשר יגורתי בא לי.
כתוב בפרשה "ויבא נח ובניו… אל התבה מפני מי המבול" מסביר רש"י: 'אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבא המבול ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים'. כלומר, רק בגלל שמי המבול כבר ירדו נח ובניו מיהרו להיכנס לתיבה. אומר האוהב ישראל שנח התנהג כך משום כוחה של האמונה שהופכת את מה שאנחנו מקווים למציאות. לפיכך למרות שהיה נח מאמין בבורא, חושש היה להאמין אמונה יתירה בבואו של המבול, פן יגרום באמונתו שהמבול אכן יבוא. הוא היה אובד עצות, מאמין ואינו מאמין – אף כי היה מאמין, חושש היה להאמין בכך, "עד שדחקוהו המים," וראה שאמונתו אינה עשויה עוד להכריע מאומה.
אם נרחיב את דבריו של האוהב ישראל נבין שבעצם אפשר להשיג דברים נפלאים בכח האמונה. בדרגות גבוהות של אמונה אפשר להשפיע גם על דברים על טבעיים כמו מבול, כמו משיכת שפע, או כמו שאמר הבשע"ט על עצמו שהוא יכול לחצות נהר באמצעות חגורה. דמיינו לעצמכם כמה השפעה יש לאמונות שלנו לגבי עצמנו ולגבי אחרים על מה שיקרה בחיים שלנו ובחיים של האחרים.
טכניקות של דמיון מודרך, לוחות חזון, לוחות השראה ודומיהם, הם צעדים מעשיים להגברת האמונה בצפיה שהנבואה בע"ה תגשים את עצמה.
בהצלחה ושבת שלום,
בתיה הרשקוביץ – יועצת אישית לבחורות ונשים צעירות | לתגובות: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
