חג הבנות – עיד אל בנאת, בראש חודש טבת – מתרחש במהלך חג החנוכה. החג מעלה על נס את העוצמה הנשית: הגבורה, החוכמה והאחווה של נשים לאורך הדורות.
מקור החג בספר עזרא, היום בו שבו לשאת נשים מבנות ישראל, ובמגילת אסתר, היום שבו הובאה אסתר בפני המלך אחשוורוש והומלכה תחת ושתי. ביום זה מציינים את גבורתן וחוכמתן של שתי גיבורות נוספות: יהודית, שכבשה את הולפונרנוס שר הצבא, והצילה בזכות מעשיה את אנשי יהודה, וחנה בת מתתיהו, שעוררה את אחיה החשמונאים להתחיל את המרד ביוונים.
החג נשתמר בעיקר בקרב קהילות ישראל בצפון אפריקה: תוניסיה, לוב, ג'רבה, מרוקו, אלג'יריה, תורכיה ושאלוניקי.
נשים, נערות וקשישות מתאספות לחגיגה שבה הן לומדות, שמחות ושרות, ואפילו מעניקות מנות אישה לחברתה. יש שנהגו לבקש סליחה אישה מרעותה, כביום הכיפורים: יש שנהגו לקיים ביום זה חגיגה לכל בנות המצווה, שלאחריה ניגשות הנשים לנשק את ספר התורה.
כבר במקרא ישנה עדות לכך שנשים ציינו את ראש החודש כיום מיוחד שבו הן נמנעו ממלאכה.
ואילו בתקופת המשנה והתלמוד – נהגו נשים להדליק נר מיוחד בראש חודש, לערוך סעודה חגיגית ולהימנע ממלאכות כמו תפירה וכביסה.
בגלל שראש חודש טבת הוא ראש חודש היחיד בשנה שבו אומרים בתפילה הלל שלם – הוא יוחד כמתאים ביותר לחגוג בו את חג הבנות.
בראיון של 'קול כבודה' עם מרים, אחת מבנות יוצאי האי ג'רבה, אשר נוהגת לחגוג עם בנות משפחתה המורחבת את החג מדיי שנה, היא מספרת על ההכנות המיוחדות הכוללות הכנת מאפים וטוגני דבש מיוחדים של עדות המזרח.
"זהו החג שלנו הבנות, החג שמספר את גבורתן של הנשים בכל הדורות ואת היכולות שיש לכל אישה ובת"
מרים משתפת אותנו בתמונות מחגיגת היום המסורתי:
"לפני ההתכנסות נוהגות הנשים להכין ממיטב העוגות המסורתיות, ובעיקר עוגות דבש, שמאפיינים מאוד את היום הזה. בערב מתכנסות נערות וקשישות לערב של לימוד, ריקוד ושירה. נוסף על כך, הן מדליקות נר של ראש חודש כבכל חודש – "קנדיל" ונר חנוכה, ונוהגות במשלוח מתנות לבנות.
"אצלנו נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה במהלך היום. בתוניסיה חגגו ביום זה בת-מצווה משותפת לכל הבנות שהגיעו לגיל מצוות באותה השנה"
בתיעודים של זוכרי המסורת מובא, כי בארצות אלו הרב היה נושא דרשה על זכותן של נשים צדקניות, ולאחר מכן עברו כל הנשים לפני התיבה ונישקו את ספרי התורה, ואז בירך אותן הרב בתפילה מיוחדת.
מרים מספרת, כי בחג זה מוצאות החנוכיות העתיקות שהובאו מג'רבה ואף נוהגים להדליק אותן כדי לפאר עימם את החג המיוחד:
ואיך אצלכן חוגגים את החג הזה? מסתבר כי לא חייבים להיות מבנות הארצות המוזכרות למעלה על מנת לחגוג אותו, כל אחת בכל מקום בעולם יכולה להצטרף ולהכניס לביתה את רוח החגיגיות ביום הזה, בדרך משלה ועם המסורת היהודית השמורה לנו.
עיד אל בנת שמח!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
