בשבוע שעבר ,נגענו בנושא כואב . ואני ממש משתדלת לגעת בזה בעדינות המרבית,
דברנו על הסיבות שעלולות להביא לנשירה ,דברנו על התסמינים ועל ההתמודדות ההורית.
כמה שזה לא קל וכואב וקשה…שהילד שלנו לא הולך בדרך שהתוונו לו. הוא כמו חומק לנו מבין הידיים
והולך לדרך אחרת שאינה ברורה ומוכרת לנו…
(למי שפספס, זו הכתבה הראשונה שלנו בסדרה)
מסופר על אברך אחד שניגש לר' חיים קנייבסקי זצ"ל עם שאלה: בנו ירד מן הדרך, מה לעשות איתו – האם להוציא אותו מהבית מחשש שיפגע בחינוך שאר הילדים?
ומה ענה לו הרב? את כולם תוציא ,ואותו תשאיר!
אז מה נוכל ללמוד מהסיפור הזה?
כמה חשוב דווקא את הילד המאתגר הזה לשמור קרוב קרוב אל הלב, לאהוב ולתת לו מקום בבית.
גם שזה קשה מאוד.
אז בואו נעצור רגע, ננשום עמוק ונתרכז במה כן נוכל לעשות, איך נוכל לעזור לנו ולילד שלנו להתחבר שוב מחדש?
ואולי, אולי להחזיר אותו אלינו הביתה…
נראה אהבה ותמיכה בלתי מותנת – נשדר לו שהוא תמיד אהוב, גם אם המעשים שלו לא מקובלים עלינו.
נקבל את הילד כמו שהוא – גם אם הוא לא הולך בדרך שחלמנו…
תמיד נהיהו לו לבית– שתמיד יהיה לו לאן לחזור, בית שיש בו אורחה חמה ואוזן קשבת.
נשתדל להימנע משיפוטיות – נשתדל לא לדון אותו, אנחנו ההורים שלו אך לא נכנסו לנעליים שלו.
תקשורת פתוחה – תלחמו להשאיר את הערוץ הזה פתוח!
תהיו הדמויות הראשונות אותם הוא ירצה לשתף, גם אם כרגע אתם לא, זה עוד יכול לקרות.
תמצאו את האור שבו – תתרכזו ותייחדו את הכישרונות שלו ואת הדברים שהוא טוב בהם.
תמנעו ממאבקי כוח – זה לא יחזיר אותו אליכם, זה פשוט יגרום לו ללכת נגדכם.
תחבקו ותנשקו אותו – מגע פיזי חיבוק, נשיקה, חשוב ומעצים בכל גיל.
הורה יקר תסתכל על הילד שלך כמו על עץ בשלכת, בעת השלכת הוא בלי עלים או פרחים, אבל כשיגיע האביב הוא יפרח! יצמיח עלים ופרחים ויראה כל כך יפיפה!
הנתונים הטובים הם בתוך גזע העץ, בתוך השורשים. המידות הטובות, החינוך, עליו עמלתם רבות בילדות "גירסא דינקותא"
נמצא בתוכו של הילד שלכם הכול עוד יצמח מתישהו.
העץ לא מת… הוא רק מחכה לאביב כדי שהוא יוכל שוב לפרוח!
תהיו תמיד שם בשבילם,
ותאהבו אותם – כי זה הסיכוי היחיד להחזיר אותם הביתה.
הכותבת הינה יועצת חינוכית.
אם לכם שאלות ונושאים שתרצו שנבר עליהם בפרקים הבאים שלחו מייל: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
2 תגובות
כתבה מעלפת שירלי את פותחת נושאים חשובים צריך לפרסם עוד כתבות הנוגעות לכולנו יישר כח
כתבה מחממת לב.
שירלי שמש, את כותבת מקסים ומדויק.
הלוואי ויותר הורים היו מקבלים את הילד/ה שלהם כפי שהוא ומבינים שחום, הכלה וקבלה הם המפתח לכל.