"יאללה תהיי קלילה יותר תחליקי"
מאז שאנחנו קטנות אנחנו סופגות מהעולם הזה המון מסרים שנועדו "להתאים" אותנו לעולם. לשקטות להיות יותר זורמות/ רועשות להיות פחות דרמטיות. לרגישות להיות פחות רגישות.
בקיצור, פחות אנחנו, יותר להתאים את עצמינו לסביבה ולעולם
וזה מחלחל. אנחנו כבר לא תמיד באוטמטי אומרים מה שעולה בנו באמת, למדנו לשחק לפעמים כשצריך. למדנו להתאים את עצמינו לפעמים גם על חשבון למחוק חלקים בנו.
וכשאנחנו מתרחקות , מתנתקות מעצמינו. אוטמטית אנחנו פחות שמחות בפנים💔 פחות מחוברות. מאושרות😔
ואז את באה להתבודדות, ויש לך מקום להיות כמו שאת רוצה באמת רוצה לצעוק? תצעקי! צריכה זמן לשתוק עד שעולים בך דברים ? קחי. אל תאצי בנפש. פשוט תהיי את מולו. במלואך🥺
ולאט לאט זה קורה. לא ביום אחד. את יותר ויותר את בהתבודדות, ואת מרגישה שהשם אוהב אותך. בדיוק את הגרסה הטבעית, הלא מעובדת שלך. הלב שלך מתרפא❤️🩹
ואז עם הזמן את שוב חוזרת להתחבר לעצמך, לאהב את עצמך. ופתאום, ביום אחד, את שמה לב שאת הרבה יותר מאושרת 🥹🥰



