אם נקשיב בפנים, נפילה בהתבודדות הרבה פעמים מגיעה אחרי רגע שהיצר הצליח "להשלט לנו על התדר"📻 של ההתבודדות. ולשכנע אותי שההתבודדות שלי לא מספיק טובה כמו שהיא…
אלו יכולים להיות קולות שאומרים: "התלוננת מידי הרבה, את סתם קוטרית, איזה דיבורים משעממים, בכלל לא היית מרוכזת, את עובדת על עצמך וזה לא נחשב"
ועוד כל מיני רעיונות הזויים מראשו של היצר הרע😔
ואיך יודעים שזה לא באמת ממקום של יראת שמיים וטוב, אלא קול מהטומאה?
מסתכלים על התוצאה! אם זה מקרב אותי להשם יתברך? גורם לי לרצות יותר לבא ולדבר במתיקות, יותר "לשים את הלב שלי" מול השם יתברך?🥹
זה קול מהקדושה❤️
אם זה קול שבסוף גורם לי להתרחק מעצמי, לאבד אימון בקשר עם השם יתברך, לאבד חשק.
סימן שזה יצר הרע שמחליש אותי ממש, שהתשלט לי על התדר!😰
איי וזה נורא נורא קשוח לקום משם, לחזור לבנות את האימון בדיבור שלי, לחזור לבנות את האימון שהמילים שלי רצויות כמו שהן, שהתבודדות היא מרחב בטוח שהשם לא "מחפש" איפה אני נופלת בו.
שכל פעם שאני עושה התבודדות, איך שהיא! זה מעיד שאני מאמינה בו יתברך, שאני רוצה בקשר איתו יתברך!! וכל התבודדות, איך שהיא! תמיד תמיד יותר טובה מאשר לא לבא לדבר!!!❤️
להבין בדעת, שזה הקול של היצר הרע, ולחזור להשם יתברך, לבקש ממנו עזרה בבניית האימון שלי שוב בי, בו. בזה שהמילים שלי רצויות, בזה שהוא אוהב אותי כמו שאני גם את הגרסאות שנראות פחות טובות בעניי…
שתמיד תמיד, כל נסיון פניה שלי אליו, אהוב ורצוי מאוד מאוד. והוא תמיד תמיד מסתכל עלי בעניים חומלות ואוהבות❤️🥹
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
