היה לי היום קטע ממש מצחיק בעבודה. העלתי איזה קמפיין בה מוצלח מאוד. והתגובות גם מאנשים ממש ראלים ורציינים היו "שולי את כל הקראייטיבים האלו את מקבלת בהתבודדות?"
וזה היה ממש כיף בלב. כי בסוף זה מה שקורה! אם את לא מתביישת בהתבודדות שלך, אם את מתגאה בזה שאת עושה התבודדות כל יום את רק הולכת ומצליחה כי את מראה לאנשים סביבך שהקרדיט על ההצלחה הוא של השם יתברך דרך ההתבודדות וכביכול יהיה להשם "אנטרס" לגרום לך להצליח!! כי זה ימשוך עוד אנשים לעשות התבודדות!
הבנו?
ללכת עם ראש מורם! כן! בזמן הזה אני עושה קבוע התבודדות והעולם יתהפך יצלצל ביל גיטס אני לא עונה!!
כן זה הדבר הכי מתבקש בעולם לדבר איתו כמו חבר הכי טוב!!
מזה אם לא נורמלי?? לדבר עם אנשים שעסוקים בעצמם כל היום? להתיעץ עם בעלי אינטרסים??
אני מתגאה בזה ומאושרת בזה שאני זוכה ב"ה לקיים את העיצה של ההתבודדות! וככל שאזכה להתמיד בזה יותר זה רק יפתח לי יותר שערים בחיים!!
למי שיש לו בעיה עם זה? שיעמוד בצד ויראה איך אני הןלכת ומנצחת הכל עם השם יתברך!!
לנרמל!! לא משנה אם את ספרדיה. חסידית לטאית. אברהם אבינו שעמד לשוח בשדה, חנה שמלמלה ועוד כל גדולי עולם שהחזיקו בהתבודדות! זה לא דווקא ברסלבי לפנות זמן מיוחד לדבר עם השם ! זה להיות יהודי שפוי ושמח!!
מסכימות איתי?
שתדעו שפעם חששתי להודות בקול בזה שאני עושה התבודדות. אני בסביבה ליטאית ובעבודה גם עם אנשים "חשובים" כאלו חלקם לא דתיים או מאמינים בכלל.
אבל ככל שהתחלתי להצהיר על זה, לדבר על זה, להתגאות בזה! לתת קרדיט להשם יתברך ולהתבודדות בהצלחות שלי
ההצלחות שלי רק הלכו וגדלו!
תנסו ותראו זה עובד!!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
