אין מושלם בעולם.
לא משנה כמה תנסי,
כמה תתאמצי,
תזיעי ותשקיעי,
(חוץ מזה שהפרחים חייבים להיות ורודים והבגד חייב להיות תואם)
אין מושלם בעולם.
לא משנה כמה תרוצי,
תתנשפי, תנשמי עמוק,
בלנסות להספיק הכל מהכל
(מסתבר שיש לנו רק 10 אצבעות, וטוב שכך…)
אין מושלם בעולם.
לא משנה כמה תחלמי רחוק,
תתכנני את העתיד לפרטי פריטים,
מה השלבים, באיזה תאריכים ונתיבים,
את יודעת איך אומר המשפט:
"את מתכננת תוכניות ואלוקים צוחק צחוקיות"
(לא אני המצאתי את המשפט, תלונות על שגיאות כתיב לממציאת המשפט)
אין מושלם בעולם.
וכמו שאומר משפט 2:
"החיים הם לא תוכנית כבקשתך"
(זהו, סיימתי עם ציטוטי משפטים לטקסט, מבטיחה)
וכאחת פרפקציוניסטית, (הנה אני מודה)
שאוהבת שהדברים והחיים שלה מתקתקים,
200 מ-100 על שעון,
זה מורכב מאוד להכיל.
אין מושלם בעולם.
ואני מתמודדת עם האמרה, משפט, הצהרה הזאת,
כבר מהיום שנולדתי,
כי בואו, להיות נכה שיושבת בכיסא גלגלים,
זה לא מושלם!
ולא בקטע מתמסכן ומתבכיין,
בקטע עובדתי!
בקטע אנושי!
אין מושלם בעולם.
והאמת שכתבתי את הטקסט הזה,
כדי להזכיר גם לכן וגם לעצמי,
שזה בסדר לקחת נשימה,
שזה בסדר להרגיש מבולבלת,
שזה בסדר להקשיב לפעמים לנשמה,
שזה בסדר להרגיש מתוסכלת.
זה בסדר ואפילו אנושי,
להרגיש שלפעמים את לא מסוגלת,
בסוף אנחנו אנושיות,
ולא רובוטיות שעשויות מפלדלת!
בבקשה תזכרי את זה כל פעם שאת נופלת…
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
