עוד מעט חגי תשרי כאן.
בגדים, מתנות, ארוחות, אורחים, נסיעות, יציאות, ילדים ועוד שלל הוצאות שהופכות את התקופה הזו ליקרה יותר מהשגרה.
אבל השנה אני רוצה להציע לכן לעשות משהו קצת אחר.
לא לנסות רק להוציא פחות. פשוט להתחיל למדוד.
במהלך החגים רשמו את כל הוצאות החג.
הגדולות והקטנות.
הבגדים, המתנות, האוכל, הנסיעות וגם כל אותן הוצאות קטנות שבזמן אמת מרגישות כמו "זה רק עוד 50 שקל".
בסוף תשרי, חברו הכול.
אולי תגלו שהחגים עלו לכן 6,000 ₪, אולי 10,000 ₪ ואולי 15,000 ₪.
המספר עצמו לא באמת חשוב.
מה שחשוב הוא שתדעו מה המספר שלכם.
כי עכשיו אפשר לעשות משהו מעניין.
נניח שגיליתן שהוצאות החגים שלכם מסתכמות ב־10,000 ₪ בשנה.
האם 10,000 ₪ יכולים להיכנס לתזרים של חודש אחד?
אם לא, זה לא אומר שצריך להילחץ.
זה אומר שצריך לתכנן אחרת.
10,000 ₪ חלקי 12 חודשים הם כ־833 ₪ בחודש.
במקום להגיע לחגי תשרי ולנסות למצוא פתאום 10,000 ₪, אפשר להתחיל להפריש בכל חודש סכום קבוע לקופה שמיועדת לחגים.
כך ההוצאה הגדולה של חגי תשרי הופכת לחלק מהתזרים השנתי שלנו.
וזה בדיוק המקום שבו אני רוצה שנאמץ קצת חשיבה של עסק.
עסק שמתנהל נכון יודע לא רק כמה כסף נכנס לו החודש. הוא יודע מהן ההוצאות השנתיות שלו, מה צפוי להגיע ומתי, ומתכנן את התזרים בהתאם.
אז למה שלא נעשה את אותו הדבר בבית?
במקום לשאול רק "כמה כסף נשאר לי החודש?", להתחיל לשאול:
מהן ההוצאות השנתיות שלנו?
כמה הן עולות לנו?
ומתי הן צפויות להגיע?
ומכאן אפשר להתחיל לבנות קופות ייעודיות.
לחגים, לביטוחים, לביגוד, לחופשות.
למתנות, לטיפולים,להוצאות רכב.
אפשר לעשות זאת במעטפות, בחשבון נפרד, בחיסכון או באפיק שמתאים למטרה ולטווח הזמן.
הרעיון פשוט.
לכל הוצאה שאנחנו יודעות שתגיע. לתת מקום בתזרים עוד לפני שהיא מגיעה.
כי אם אנחנו יודעות שהוצאה מסוימת תחזור גם בשנה הבאה, היא כבר לא באמת הוצאה בלתי צפויה.
היא פשוט הוצאה שצריך לתכנן עבורה.
אז השנה, אל תסתכלו רק על כמה הוצאתן בחגים.
תמדדו כדי ללמוד.
כדי לעזור לכן לתכנן את החגים הבאים.
שלכן,
בת שבע גרין
מנטורית לכלכלה ולהעצמה פיננסית
[email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
גאונות. נקודה. תודה ענקית.