בלי זהות, עם מסכה, אדם אנונימי שכדי להתקיים אוסף את שברי הכבוד העצמי שלו, מניח כוס לצידו על המדרכה ומבקש צדקה, אוכל בבית תמחוי, ואחר כך, בלילה, מגיע לבית מחסה לדרי הרחוב, זה שהממשלה הקימה בזכותו, וישן על מיטה שאב הבית ארגן לו.
לפחות זה, לפחות הוא לא צריך לגור ברחוב. יש לו מפתח לחדר שקיבל, וזה פלוס נוסף.
הוא עזב את ביתו של הרב ראובני ברגע שהבין את העובדה הפשוטה, שמישהו רוצה להפליל אותו. וכעת המשטרה בעקבותיו. לבית הוריו לא יכול היה ללכת, כי הבין שהם בעקבותיו, הוא בחר להשתמש במסכה שנראתה עליו טבעית, ובכך להסוות את זהותו.
הוא חושש, פוחד מהמשטרה שבטח מחפשת אותו ורוצה להעמיד אותו לדין על חטיפת התינוק, הסתבר שזו באמת היתה חטיפה לכל דבר. האמא של התינוק לא כתבה את הפתק והוא אמור להיעצר.
כך הוא כאן, מעביר עוד יום ועוד יום.
הוא עוקב אחר החדשות, הן מספרות על ההצלחה של מנהיג האנרכיה החדש, בניגוד אליו, הוא מנהיג פעיל, כריזמטי.
גם החתונה שלו עם יעל גפנר נעשתה לשם דבר, כולם מדברים על החתונה המלכותית.
והוא, נתי, מה יש לו בחיים?
הוריו מסתתרים בעיר אחרת, מפחד השוק האפור, הוא כאן. אין לו מה להפסיד, למה שלא יביא לכאן את רוברטי הרובוט, יתקשר אתו?
היא נכנסה לפרופיל שלה בבוצבוק, התקבלה הודעה חדשה.
"שלום לך נביאה,
אנחנו צריכים שתעזרי לנו, במלחמה נגד עזה הם ממשיכים בהפגזות, מה אפשר לעשות?" נשאלה על ידי מוהמד.
היא חשבה שאינה קוראת טוב, האם זו הלצה?
הם חשבים שהיא נביאה או שמא זו מלכודת?
היא החליטה לא להשיב תשובה, זה יכול לסבך אותה לחינם, להיות בקשר עם טרוריסט זה לא רק לא הגיוני זה כנראה גם פלילי.
במקום להשיב תשובה, פנתה לספר התהלים, עדיף לבקש עזרה ממי שמנהל את הכל.
אין עוד מלבדו. רק הוא עושה הכל, הכל שלו.
כולם הם סך הכל כמו בובות תיאטרון כדי להגיע למטרה.
רק מה המטרה, מה הוא רוצה מאיתנו?
על המסך הופיע התשובה, אחד מהמשתתפים בבוצבוק העלה את כפסוק:
"כל מה שאני מבקש ממכם שתהיו אוהבים זה את זה יראים זה מזה ותהיו מכבדים זה את זה"
ולכבד את הזולת זה להקשיב לו, לתת לו מקום, היא תנסה להתקשר למוטי ולכבד אותו, אולי זה מה שמתבקש ממנה כעת.
כדי לכבד את מוטי היא צריכה להיות מכובדת, היא תשמור על הכבוד שלה עצמה, זה לא פחות חשוב.
"הלו", נשמע קולו של מוטי, קול עייף ועצור.
"מדברת רבקה, מה שלומך?" היא חשה כעס שהיא זו שצריכה להתקשר, במיוחד אחרי התשובה שלו: "אני ממש עסוק, רבקה, נדבר מאוחר יותר", מוטי ניתק את השיחה ודמעות עלו בעיניה.
לא לכבוד הזה ייחלה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
