החיים מלאים במקרים נעימים יותר ונעימים פחות. יש פער בין מה שאנחנו רוצים לעצמנו למה שיש לנו באמת. ובמצב של החסר הזה, באה התורה ומצווה "והיית אך שמח" ... מה, באמת התורה מצווה עלינו להיות רק שמחות? בכל ימות החג? איך אפשר להיות שמחה כשכולם סביבי משפחות משפחות ואני בודדה? ... איך אפשר להיות שמחה כשיש כל כך הרבה סבל מסביב?