מעשה באשה, אמא לכמה ילדים, שהגיעה אלי לקליניקה. לאורך שנים ארוכות היא מתמודדת עם מחשבות אובססיביות בנוגע לדקדוקים בקיום המצוות. היא כל כך מוטרדת עד שהיא חשה לחץ וחרדה גדולים לפני ואחרי קיום מצוות מחשש שלא עשתה את הדברים לפי כל דקדוקי ההלכה. האם אמרה את כל מילות התפילה בשלמותן? האם היתה דרך להקפיד יותר? מה אם היא לא עושה בסדר… ועוד כהנה וכהנה.
הסטייפלר נתן עצה רלוונטית במיוחד למקרים כאלו. הוא נתן עצה שתעזור למתמודדים עם בעיה זו דרך שתעזור להם להבחין בין מחשבות נורמליות של יראת שמים למחשבות טורדניות.
כתוב בפרשה בהקשר של התוכחה. "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה". מספר הרבי מאלכסנדר על אדם נבער ששכר מלמד שילמד את בנו אותיות וניקוד. עשה המלמד עבודתו נאמנה ולאחר זמן ידע הילד את האותיות על בוריין ואף את הניקוד. ערך לו האב בחינה על האותיות אחת אחת, ואז בחן גם אם יודע הילד מהו הניקוד תחת כל אות. כך עברו אות אות לפי הסדר כשהרב שואלה מה מתחת לאות א', מה מתחת לאות ב' וכו'. כשהגיעו לאות ה' לא הסכים הילד להשיב. רצה האב להכותו במקל, צעק הילד: אבא, אמרת שאתה לא מרשה לגלות מה יש מתחת ל-הֵ! (היי ביידיש חציר), לא רצית שידעו שהחבאת את העגל הגנוב מתחת להֵיי – שחת…
סיים הרבי מאלכסנדר ואמר אם אינך יכול לעבוד את ה' בשמחה, סימן הוא שיש משהו אחר מ'תחת' שמעכב את השמחה מלהגיע.
אומר הסטייפלר, אם מעשה המצוות גורם צער ושגעון לאדם, זה עצמו סימן ברור שהמחשבות הטורדניות אין מקורן ביראת שמים אמיתית, אלא ביצר הרע. אלו רק תחבולות היצר להוריד את האדם ממדרגתו, לגרום לו שיצטער מקיום המצוות עד שלא יוכל להתמיד בהן. העדר שמחה בקיום מצוות מעיד על קיומה של בעיה אחרת.
בברכת שבת שלום,
בתיה הרשקוביץ, יועצת אישית
לתגובות: [email protected] | 052.7641.669
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
