כזכור לכן, בשני המאמרים הקודמים דיברנו על החשיבות של שכנוע השני אך ללא כפיה. "למכור " לו את הרעיון שלנו, את האג'נדה שלנו או את הצורך שלנו על מנת שיוצר בינינו שיתוף פעולה – בלי להשתלט על מי שמולנו ובלי להזיק לו. הדרך הזו עובדת כמעט עם כל אחד: בעל, ילדים, שכנים, קרובי משפחה, עמיתים ללימודים או לעבודה וכל מי שבן אנוש יקרא.
לקחנו רעיונות מעולם המכירות, והסברנו כיצד ליישם אותם בחיי היומיום שלנו ובכך ליצור שיתופי פעולה כך שכולנו נרוויח.
במלחמה – יש צד מנצח אחד, אך במכירה – ייתכנו שני צדדים מנצחים: בעל הרעיון, וזה ש"קנה" ממנו את הרעיון.
בפוסט הזה אנסה להמחיש לכן עוד קצת על ידי מתן דוגמא נוספת:
חשוב לי למשל שהבניין יהיה נקי. שהזאטוטים שמתגוררים בו יקפידו להשליך את עטיפות ה"איגלואים" בקיץ וה"קרמבואים" בחורף לפח האשפה, שכמובן זה שאני הצבתי, בכניסה לבניין.
כזכור אני מתחילה ב"מקרב":
אני פוגשת ילדה מתוקה עם קרמבו ביד(כמובן שלא אומר לה דברים אלו אם היא כבר השליכה את העטיפה על הרצפה, כי אז זאת תהייה ביקורת סמויה והרסנית) , ותוך שהיא מתבוננת בממתק האהוב בערגה אני אומרת לה: אני שמחה שקיבלת "קרמבו". גם אני אוהבת לאכול "קרמבו" (מה שנכון – נכון). מהיכן קיבלת אותו? והיא כמובן מיד מאירות פניה ומספרת לי בחדווה שקיבלה זאת בזכות השתתפותה בחוג ה"שומרות" שנערך מדי ערב שבת. אם שמתן לב, השיחה גרמה לשיתוף וקרבה בינינו. הילדה כבר מרגישה נינוחה, ולא חוששת מפני מתקפה או פרצוף רציני, שמניסיונה בעולם ה"מבוגרים" משתמשים בהם מדי פעם…
כעת אפשר לעבור לשלב ה"מברר":
אני חוזרת על עיקרי דבריה בתוספת כמה מילים חמות ובכך גורמת לה לחוש שאכן האזנתי לה באמת (דבר נדיר במחוזות המבוגרים)…
אני מביעה הערכה על כך שהיא משתתפת בחוג חשוב שכזה ועוברת לשלב ה"מכוון":
כאן אני יכולה למשל להגיד לה בפאתוס:
אני כל כך מעריכה את זה שאת משתתפת בחוג ששומר על ניקיון הפה. ניקיון זה דבר נעים וטוב. חשוב מאד לשמור על ניקיון בכלל ועל ניקיון הפה בפרט. שימי לב אם איזו חברה היית רוצה יותר להיות: אם חברה ש"מלכלכת" עליך מאחורי הגב או אם חברה ששומרת על ניקיון פיה?
ובדומה לכך- באיזה בנין היית מעדיפה להתגורר? בבניין מטונף ומרוצף בעטיפות חטיפים, או בבניין נקי שבו היכן שדורכים רואים את הרצפה ורק את הרצפה?
וכעת נותר לי רק לסגור את הפינה עם שלב ה"מסכם":
כאן אני אומרת לה למשל: ולכן כשתסיימי לאכול את ה"קרמבו" תשימי את העטיפה באשפה. ואם תראי ילדים אחרים אוכלים חטיף- הראי להם את הפח ואמרי להם בעדינות להשליך את האריזה לפח לאחר שיסיימו לאכול!
עד כאן בינתיים.
התחילו ליישם מהיום.
מקווה שהצלחתי להעביר את עיקרי הדברים. מניסיוני בס"ד זה עובד מצוין!
מכיוון שאצלי פוסט בסגנון שכזה הוא די חדשני בסגנונו- אשמח מאד לתגובותיכן כאן למטה וכן לשמוע איך ומתי הצלחתן ליישם את הדברים.
נתראה בפוסט הבא…
שלומית
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
מסכימה עם כל מילה.
תמיד צריך לקחת לצד שלי
ולא ללכת לנגד ולהפוך למתקפה
תודה על תמלול הרעיון וסיגור השלבים