לע"נ אפרת וצבי גינזבורג ז"ל
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה…( בראשית ו, טז )
רש" י מביא שם: מרגלית הייתה בתיבה שהפיצה שם אור יקרות (מ"ר)
בלילה, טרם חצות
שלווה בחוצות
ואלומת נגוהות
קוטעת באבחה
פעוטות, שמיכה
וחלום רך
בשנים.
ישנים,
זכים
טהורים
במיתתם
ואור יקרות
של נשמתם
בתיבה
לא תם.
טללי חום
נטווים
כל ישראל
ערבים
אחים
נמסכים
באבל אם
שכולה
מעלים
קרבן ציבור
כעולה
לך דומיה
תהילה.
תגובה אחת
וואו איזה מילים כותבת מוכשרת
לבכות פשוט לבכות