מאחורי המסיכה של אם יחידה / פארלי מורגנשטרן

שיתוף ב email
שיתוף ב print

להיות אם יחידה,
זה ממש לא בהכרח שאת גרושה או אלמנה,
את יכולה להיות נשואה ולנהל חיים כאמא יחידה,
אמרה לי פעם חברה,
האם זה נכון ?האם חכם להשוות את החיים הבודדים באמת לחיים בזוגיות שבהם את בודדה?
ישבנו מספר נשים ודיברנו על מאחורי המסכה של עולם האמהות הבודדות,את ההסבר נתנה לי יעל אם שמגדלת את ילדיה לבד, ההסבר שיצא מלב כואב,
כאמא יחידנית שחוותה לפני הגרושים את החיים לבד אין להשוות למצב הפיזי שאת נמצאת בו כשאת רשמית בסטטוס הזה.זה מתבטא בבית בכל רגע נתון,ואל תגידו בעלי לומד או עובד עד מאוחר אז גם אני כמוך מגדלת את הילדים לבד,לא!
זה מכעיס אותנו לשמוע משפטים שכאלה,כשילדים יודעים שיש אבא  והוא קיים הוא שותף בבית מרחוק
אפשר להתקשר להתייעץ לבכות או סתם לצחוק על משהו באמצע היום הוא זמין -הוא אבא גם כשהוא לא בבית,לעומת זאת  נשים שמגדלות את ילדיהן לבד כשאין לך פרטנר לחינוך לשיתוף ואת לגמרי אבא+ אמא החיים קשים ומאתגרים הרבה יותר.לדוגמא לבוא לארוע כזוג הרבה יותר קל מאשר לבוא לבד,המצב הנוכחי הוא קשה ללא ספק ההתמודדות שלנו מורכבת ומתישה ,
לפעמים גם אנחנו שואלות את עצמינו(בפעם המאה) עד מתי נתמודד??עד מתי נשרוד את החיים לבד מול עולם מורכב שכזה??המסכה שמלווה אותי ואת חברותי מהסטטוס שלי היא מסכת הגנה מפני הרחמים אמרה יעל בכאב.
לא פעם אנחנו נשאלות בראיונות עבודה איך תתמודדי? איך תשרדי עבודה וגידול ילדים יחד כשהכל עליך?
לא פעם שאל אותי בעל דירה איך תעמדי בשכירות?
ראיתי על פניו את הפחד בסגירת החוזה,
אלו רק חלק מהתמודדויות שמלוות אותנו מידי יום, תעשו טובה תדלגו על השאלות האלו הם מכאיבות לנו יותר מכל, כשאתם השוכרים מבררים עלינו ומבקשים עשרות טלפונים לבדוק מי אנחנו ואיך נתמודד עם החיים והשכירות זה כמו להכניס לנו חץ לבטן ולסובב.
תבינו שאנחנו נשים חכמות ואחראיות מספיק בכדי לתחזק בית למרות שאנחנו לבד,
אל תגידו או תמליצו לנו לחזור לגור אצל ההורים אין קשה מזה…
תבינו, אנחנו חזקות אנחנו משתדלות לחייך גם כשקשה לנו גם כשאנחנו כבר לפני קריסה,
חשוב לנו תמיד להזכיר לעצמינו ולכם שאנחנו גרושות מבחירה וזה מה שנכון וטוב לנו,
אל תשאלו ותחקרו אותנו מתוך סקרנות זה עושה לנו רע,
הרי אתן ואנחנו יודעות שהיינו בוחרות בחיים זוגיים יפים ותקינים לפחות כמו אצלכם(?!)
העיניים של הציבור וההתייחסות אלינו כנשים גרושות מקשות אלינו יותר מהמצב הנוכחי שבו אנחנו חיות.
בארועים ובשמחות המסכה מאופרת היטב שחלילה לא תצוץ לה דמעה סוררת שמראה כמה כואב עמוק בפנים…
כמה גם אנחנו היינו רוצות זוגיות בריאה בית תקין וילדים מאושרים…
לא,
אנחנו לא זקוקות לרחמים,
התגרשנו ? כנראה היתה לנו סיבה טובה ,ותהיו בטוחים שניסינו ה-כ-ל בכדי שלא תתפרק משפחתינו ,
אנחנו זקוקות להבנה להכלה לאהבה אמיתית זיכרו : אין ביטוח לאף אחד ואחת בחיי הנישואין.

יש לנו בקשה מכן הקוראות:

ש זמנים רגישים שבהם אנחנו זקוקות לעזרה ותמיכה, לרוב היא מתבקשת בשבתות ובחגים ששם הבדידות והכאב גדלים ונוכחים יותר.

שםהעזרה שלכם, יכולה להיות  פשוטה כל כך כמו להצמד לבן שלנו בבית הכנסת,להיות ערניים לבדוק מי לבד ולמה?

כואב לנו מידי שבת לראות את הבנים שלנו כיתומים,כואב לנו בפרטים הקטנים של החיים ששם ילד צריך אבא או לפחות דמות דומה לאבא שתלווה אותו ותתן לו גב בזמן אמת.
אין אישה  או גבר גרוש שלא עבר מסכת חיים,
בואו נהייה רגישים האחד אל השני נוריד את המסכות ניתן לכולם את הכבוד הראוי להם בגלל מי שהם,יש לכם רעיון להצעה עבורינו ? אל תהססו תאמינו בנו תציעו אולי זה ילך ואתם תהיו שותפים לאושר שלנו.
בואו יחד תאפשרו לנו  להוריד את מסכות זה מכביד עלינו ועליכם…
הרי ידוע שהחיים מאתגרים לפי כוחו של האדם ואין אחד שמקבל ניסיון שלא יכול לעמוד בו,
הבארנו במפגש שחובה שתהיה בנו את האמונה בחיים משותפים,
דיברנו על האתגרים בחיים שתמיד יהיו ואת הכוחות שיש בכל אחד ואחת מאיתנו,
סיכמנו שאסור לנו לוותר או לאבד לעולם
את השמחה ושהיא חייבת להיות בביתינו ובאחריותנו,
בהצלחה לכולנו,
פורים שמח על אמת-??
שלכן
פארלי.

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

10 תגובות

  1. מירה יקרה את לא יודעת כמה שאת צודקת! במקרה שלי אני הייתי האמא שגידלה את הילדים לבד(בעל עם בעיות נפשיות) וזה נכון שאין שום עזרה כי את נשואה…וזה היה בדיוק כמו שאת מתארת- מורכב מאד וקשה מאד!
    לבסוף התגרשתי כשחלק היו נשואים וכאן אני ממש מתחברת למה שנעמי כתבה….התמודדתי לבד נפשית וכלכלית ובלי משפחה תומכת. פשוט נאבקתי בחיים לבד… ואכן חלפה בי מחשבה שאילו ילדי היו יתומים היה יותר קל… מה אגיד לכן…לא הפסקתי ולא מפסיקה להתפלל.בהחלט שהקב"ה עזר ועוזר ויעזור אך אין זה סותר שכדאי להעלות את המודעות למצבים האלו.

  2. כתבת יפה ונכון, אני כגרושה רוצה להגיד לכולם, שאם ילדינו היו יתומים מצבנו היה משופר בהרבה.
    כמויות אין ספור של ארגוני חסד מורעפים על יתומים, כל שכן, מכר ורע מציע ליתום או לאמנה עזרה בכל דבר ורואה בזה זכות גדולה ללוות ילד יתום ולעזור לאלמנות.
    רק גרושים הם סוג ב' ואף הרבה יותר מזה. יתומים לא רק שאין להם אבא בתמונה, יכול להיות שיש להם אבא "בעייתי" מאד… הם לא רק צריכים להתמודד את הסטיגמה הלא מחמיאה, את הבדידות וחוסר נעימות. בעיות רגשיות מתוצאה מכך וכו'..
    גם הסביבה אינה יודעת איך לגשת לגרושות ולבני המשפחה, מעדיפים לא להתייחס בכלל, להגיד שלום יפה ולא להתעניין יותר מידי.
    יש שבתות וחגים שהילדים נוסעים לאבא, והאמא נשארת לבד, גם לזה יש להתייחס, לא תמיד יש לאמא קרובי משפחה שיעטפו.
    ילדי הגרושים משתוקקים לראות שולחן שבת תקין, שמח ומלא – פיתחו את בתכם.
    יהודים יקרים! תפתחו את הלב, שימו לב למשפחה שכזאת – הם זקוקים לכם.
    הרבה ברכה והצלחה!

  3. פארלי יקרה
    את אלופה! הכתיבה שלך ככ נוגעת ללב
    ה ישלח לך ולחברותייך בקלות ובמהירות את זווגכן האמיתי
    לגבי המשפט זה לא אותו דבר.. רציתי לשתף אותך
    אני גדלתי בבית שלאבא יש קשיים נפשיים חמורים
    ואמא שלי גידלה אותנו לבד! כן לבד! למרות שהיא היתה נשואה, בלי עזרה, תמיכה נפשית, בלי בן זוג לחיים כלל ולא רק שלא היה לה עזרה אלא נוסף לה הקושי של לגדל לבד אך אין עזרה מבחוץ. כי את נשואה הרי…
    אני לא באה לעשות תחרות קושי
    כל המצבים מורכבים וקשים מאוד!
    אבל אין לדעת מה יש מאחורי הדלת הנעולה של השכן הנשוי…
    הרבה בהצלחה!!

  4. איזה אומץ יש לך , להיות פה לכ"כ הרבה נשים שלא יכולות לספר לנו מה הן מרגשיות וצריכות.
    תודה ששיתפת.

    1. הכתבה ממש מרתקת ונכונה והוסיף מה שאמר לי מרן הרב מרדכי אליהו שאין דבר יותר גרוע מלהתגרש ובפרט שיש ילדים גדולי עולם עשו כל מאמץ להשכין שלום בין בני זוג כמו הבבא סאלי זצ"ל שאמר לאחיו הבבא חאקי לבוא לנתיבות לעשות שלום בין זוג שרצו להתגרש ובסוף הצליח וחיו ביחד הרבה שנים. כמה חבל שהיום רק רוצים להתגרש ישר מפרקים את החבילה בלי לנסות אפילו במקצת להשכין שלום .גרושה שמתחרטת ובגדול.

  5. נפלא
    למה אין עוד כתבות כייף ליקרוא.
    פתיחות וראיה נכונה ואמיתית מהחיים ..
    נשמח לכתבות על ההתמודדות עם ילד מיוחד וכ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.