מה בעצם רציתי ממנה, שתשאר או שתלך? / אסתר לאה אהרמן

שיתוף ב email
שיתוף ב print
מהן אותן תחושות? הן מלוות הן מעקצצות
מה בעצם רציתי? שיגמר, או שישאר?
אז אני באמת לא יודעת, נראה לי פשוט זה היה בועה
בועה עמוקה ולא מאד ברורה
זה היה מצב של תלות מוחלטת,
וכמוני כל הסובבים השכנים והמכרים
הערכתי משפחה,
בעל וילדים זה מתנה!
התעייפתי מהם, התמלאתי מהם…
לא היה מדד לזמן …
כי זה לא מאד שינה….
ולא היה את הלחץ וההספק של השגרה,
היה שם ערב פסח ועוד ימים רבים,
אבל איכשהו הכל היה בנעימים,
והכלכלה נגעה בעולם, אז מה אם נתקעתי ככה באמצע,
בניסיון להקים מותג ושם,
כי ככה כולם תלויים ועומדים,
ותודה על מה שכן,
והנה חוזרת שגרה,
שונה משונה לא לרוחי,
לא מתחשק לי לקום כך מוקדם להלביש לזרז להוציא,
וזה רק חלק קטן זה לא את כולם,
וזה שלושה ימים בלבד,
והטלפונים לקו שלא נגמרים,
כבר מזמן עייפו אותי ואת הניידים.
והמלאי שפתאום חסר,
בביגוד באיפור באוכל וסתם עוד דברים,
אבל למי יש חשק לקנות בקורונה,
כשחווית הקנייה נעלמה,
עם מסכה, אחת ממשפחה, לא למדוד, אין כניסה !
ועוד הרשימה ארוכה…
ובנוסף לכל הגיע גל חום שאיכשהו מסתדר עם תקופה כה משונה
ואז השאלות לתת כבר לשכנים ולחברים,
לבקר הורים ומבוגרים??
או, שמה אני עושה הורסת את השגרה הזרה?!
כשהכל כה מבולבל פתאום מתחיל להתבהר לי,
שזה גם סוג של תלות , לי חדשה
אז היא לא מאד לרוחי, אבל היא בשבילי
אולי ללמוד תלות בבלבול מהי?
אולי לדעת שבלבול זה גם ממנו.
ואולי לעצור ולומר זו שגרה שאינה ברורה
אבל אלוקי שם בכל הבלבלה…
וכל שהוא רוצה זה אותי איתו
גם בקרונה ובשגרה המשונה הזו.
אז שלום לבלבול שלום לשגרה משונה
כי לי יש משענת שעלי מגנה.

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.