טור תגובה: תפילת העוקפת / אפרת

שיתוף ב email
שיתוף ב print

הפוסט הנוכחי הוא תגובה על טור זה לחצי כאן
אני נשואה+2 ב"ה.
התחתנתי בגיל 22 +כאשר אני הראשונה שעוקפת 3 אחיות מדהימות
ולאחר שנה + מגלה שאני הראשונה שעוקפת 2 גיסות מקסימות מצד בעלי בלהפוך לאמא לילדים.
אני מסתובבת בבית של הורי, ובבית הורי בעלי בידיעה שיש מאחורי בתור  5 'נעקפות'(!)
אני חייבת לשתף אתכן, זה לא פשוט לי. במיוחד לגלות שזכיתי באחיות וגיסות כאלו אציליות, מפרגנות ועוד יותר מזה…הן עודדו אותי להתחתן ולעקוף.
בכל מצב הם שמחו איתי בשמחתי, קנו מתנות ובגדים לילדים, עזרו ועוזרות ככל האפשר ותמיד בשמחה אמיתית ואמונה ענקית.
תמיד נותנות תחושה טובה ואומרות באמונה: "למה לנו לקנא?! הרי מה שאת מקבלת -זה לא נלקח מאיתנו!"
אני נדהמת מהפשטות של ההבנה וההכלה שלהם את המצב "החתן שלך מיועד לך בלבד, ולא לנו וכן הילדים הם שייכים לך וזה ברור שהקב"ה לא מחסיר מאיתנו כשהוא נותן לך"
רוצה לומר לכם מכאן כמה אני מעריכה אותם עד בלי די, לחיות עם כזאת אמונה צריך כוחות אדירים וזוהי עמידה בניסיון וגבורה אמיתית.
הנתינה שלהן היא נתינה עוצמתית, יותר משכל אחת תתן. מרגישים את הלב הענק בכל טלפון, התעניינות ועזרה. אני כל הזמן  בתפילה שבקרוב יזכו לתת לבעל ולילדים.

במהלך המאמרים שקראתי וכמובן שבכיתי, הרגשתי את הכאב וכאב לי להבין שתוספת רצינית לכאב הזה – היא אנחנו הסביבה שלא מבינה, לא מספיק רגישה ובנוסף לכך עוד מאשימה….

מה שגורם לכם להרגיש לבד עם הכאב בלי שיכילו בלי שיבינו לבד לבד עם כאב גדול בלב.
אני רוצה לומר לכם נעקפות מדהימות, שאתן לא לבד הצער שלכם זהו הצער האישי שלנו.
ולא חס וחלילה שאתן " המפריע שלנו", אני מאמינה שהקב"ה רוצה לנסות את כל המשפחה – ובחר מתוכה את הטובה ביותר שתוכל לעמוד בניסיון בגבורה עם אמונה חזקה.
אנו זוכרות אתכן בכל יום מתפללות ומתחננות בכל יום לישועתכם – ישועותינו!
במיוחד בימים המיוחדים כגון יום הולדת שבעלי חוגג לי, בדרך כלל בכותל אני מודה לד' שזכיתי! אבל לרגע לא שוכחת את אחיות שלי,  ומעומק הלב מתפללת ובוכה שגם אתם תזכו שבשנה הקרובה מי שיחגגו לכן יהיה החתן…
ביום נישואים בכל שנה אני מודה לד' שזכינו לעוד שנה ביחד ושהמשפחה מתרחבת ב"ה,
אך שוב דווקא בימים אלו שעבורי הם ימי שמחה ולכם הם מחזקים את הכאב אני מרגישה שהשמחה שלי לא שלמה.

אני זוכרת אותכם ומתפללת שהשמחה שלי תהיה שמחה שלמה – שגם אחיותיי וגיסותיי יזכו לישועה ולשמוח בימים אלו. רק אז שמחתי תהיה שלמה.
כך גם בלידות, כשאני עם כאב פיזי אני זוכרת אתכן כמה הכאב הוא נפשי ולא ידוע מתי יסתיים אני בוכה.
ואז אני מנצלת רגעים אלו (ויודעת שאתם בבית דואגות ומתפללות לשלומי ולשלום הילד) באמונה
ששערי דמעות לא ננעלו בוכה ומתפללת מעומק הלב שתזכו גם אתם בקרוב ממש לרגעים אלו
לצאת מחדר לידה בידיים מלאות.
נעקפות יקרות, אל תחשבו לרגע שאתם לבד אתם תמיד בלב שלנו הכאב שלכם זה הכאב שלנו.

תמשיכו להיות מדהימות מפרגנות (למרות הקושי). עם אמונה ענקית, רק כך אפשר להמשיך
לכל הנעקפות תלמדו מאחיותיי וגיסותיי ברור לי שזה קשה וקשה מאד. אך אני מאמינה שכך הקושי קל יותר
ואנחנו העוקפות בואו נזכור תמיד להודות, להיות יותר רגישות להכיל ולשתף בצורה מכובדת זה ייתן הרגשה טובה לכולנו – העוקפות והנעקפות.
אסיים בתפילה ובאמונה כשהעין דומעת והלב נשבר:
"אבא, אבא תרחם על כולם תביא לנו את הגאולה
ולכל אחת ואחד את הישועה הפרטית בקרוב ממש ושנזכה תמיד לשמוח בשמחה של השני בלב שלם ובלב שמח!"
אודה להקב"ה שזכיתי לרקוד בחתונות של 2 מאחיותיי הגדולות – הנעקפות ולהשתתף בשמחת הלידות של גיסותיי.
אני מאמינה שהתפילות אינן חוזרות ריקם ובקרוב אזכה לבשר לכם בשורות טובות מהאחות
והגיסה הנוספות.
באהבה ובערכה רבה!!!

אפרת

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

10 תגובות

  1. מאמר מדהים, מאמר של רגישות ואפכתיות
    בטוחה שכל אחת מאיתנו עושה הכל בעיקר בתפילות למען האחרת
    באמת לא קל לא לעוקפת ולא לנעקפת
    אותי עקפו אחיות ואחר כך אני עקפתי אחות לא היה לי קושי שעקפו אותי אבל כן צבט לי בלב שעקפתי …
    צריך לזכור שהכל מתוכנן לנו מלמעלה גם אם זה לא נראה כך זה הכי טוב בשבילנו
    שנזכה כולם תמיד לשמחות בלב שמח בקלות

  2. ריגשת אפרת הדמעות לא מפסיקות לרדת. לרגע חשבתי שזאת אחותי הנשואה בדיוק אותו סיפור .. הפרגון שיש לנו אליה זה מדהים באמת שזה מעל הטבע ולא מובן , היא בעצמה לא יודעת איך להכיל את הטוב הזה והיא באמת בלי סוף מתפללת . אבל דווקא הימים של הרווקות שעדיין יש יותר פניות אנחנו צריכות לנצל את הזמן הזה ולהתחזק באמונה ובשאר כי זה מה שיתפוס וירים אותנו בהמשך החיים. כתיבה מושלמת ונוגעת ללב

  3. כתיבה יפה מאד כאחת שהמתינה לילדים (ברוך ה' יש כבר 2) כל כך נכון היו המשפטים להיות רגישות להכיל ולשתף בצורה מכובדת.
    אין ספק שפתיחות ושיתוף נותנות הרגשה אחרת למתמודדת.
    לפעמים כדי לא לצער מסתירים . משתתקים איך שאת נכנסת לסלון וכו' מצבים כאלו מכאיבים כל כך ומאכזבים,

    1. לגמרי השיתוף והפתיחות מקלים על התחושה . זה נותן הרגשה יותר משוחררת בלי חומה שמרחיקה שלפעמים קורה את זה עם חברות , גם כשאנחנו נראות חזקות מבחוץ וגם מבפנים לא צריך לחסוך במשפטים שמחממים את הלב וזה כיף לשמוע "אני מתפללת עלייך תמיד ולא שוכחת אותך" ♡ שתמיד נזכור את האחר

  4. ואהווו ריגשת אותי מאוווווד
    בכל מילה הזדהתי איתך
    אני אומנם לא עקפתי בשידוכים אבל יש לי אחות שהמתנו ביחד לילד אני כבר זכיתי והיא עדיין מחכה הרגישות הפירגון העזרה שככ מחמם את הלב אבל בתוכו הוא נשבר כן ממש כך השמחה לא שלימה בכל סיטואציה היא עומדת לי מול העיניים עם החיוך המקסים שלה ואני בוכה מתפללת מתחננת שבקרוב בקרוב אוכל לשמוח בלב שמח ושלם שתזכה גם היא לחבוק ילד……
    תודה רבה חיכתי לכזה מאמר….
    בשורות טובות ובשמחות אצל כווולן

  5. וואו,
    כולי דמעות…!
    כתיבה מדהימה ונוגעת
    ועוד יותר מדהים ונוגע, לדעת שיש כאלו נשים מיוחדות סביבנו.
    אני בטוחה שלא קל לך,
    ולא קל לאחיותיך וגיסותיך…!
    אבל מי שבוחרת לחיות את הקושי בהכלה ונתינה
    וכמובן עם המון אמונה ותפילה
    היא המרוויחה העיקרית!
    מנסיון…!

  6. כתיבה נדירה !
    מאמר נוגע ללב ומעורר
    גם בשביל לעקוף צריך כוחות – ואת גדולה מהחיים ממש !
    אפרת ריגשת …
    נשמע שאת מוקפת בנשים ובנות מיוחדות ויקרות…
    הלוואי ותזכי לבשר בקרוב ממש בשורות טובות !

  7. יישר כח !
    מרגש לראות את הכנות, ההכלה והרגישות!
    כל הכבוד לך שאת ככה מעריכה, מכבדת, זוכרת ומתפללת

    מאחלת שבעז"ה בקרוב ממש תשתפי אותך בעוד שמחות
    זכית שיש לך כאלו אחיות מקסימות וגיסות מיוחדות

    מגלגלים זכות על ידי זכאי …
    אז כנראה שיש לך הרבה זכויות
    וזכו גם הן באחות/גיסה מדהימה כל כך !

    הרבה נחת ושמחה כל הימים!

  8. יקרה!

    את מרגשת! אשרי אחיותייך וגיסותייך שזכו לכזו אחות וגיסה רגישה מרגישה ואיכפתית!

    וגם את עצמך- מתמודדת… נכון שהנתונים הטכניים שלך נוחים,

    אבל להתמודד עם סביבה מתמודדת היא התמודדות לא קטנה… בכלל!!!

    ורק אל תשכחי את עצמך שם, בסיבוב העוקפים והנעקפים.

    את נמצאת במקום שלך- כי כך רוצה הבורא בשבילך

    והן נמצאות במקום שלהן- כי כך רוצה הבורא בשבילן

    הן מתמודדות, וגם את- מתמודדת!!!

    מאחת, שלמדה לא לטבוע בנסיונות של הסובבים

    אלא, להכיר שגם לך, גם להם, יש את ההתמודדות הנבחרת!

  9. אפרת המיוחדת בעלת מידות נאצלות שכמותך!!
    כל מילה הורידה לי עוד דמעה ועוד דמעה
    כרווקה בגיל 32 שעקפו אותה 6 אחים/יות הרגשתי את המילים החמות שלך , את האמת והכאב והכנות בכל מילה.
    זה לא מובן מאליו איך שאת מרגישה כלפי הנושא.
    הלוואי וכולם היו כאלה רגישים, נעימים , משתפים וחווים יחד את הקושי- ולא מתנערים כמו הרבה…
    אני בטוחה שיש לך כח מיוחד וגם לך המשימה לא קלה.
    לא יודעת איך אני הייתי עומדת במצב כזה … שאני העוקפת ואחותי הגדולה בודדה כל כך .. וכולנו יודעים שאין הרבה איך לעזור אלא להתפלל , להקשיב ולשתף בחיי היום יום בצורה מכובדת וכמו אחות טובה כמוך …
    בטוחה שכל אחד מבני המשפחה שלך העוקפות או גיסתך שטרם יש לה ילדים מרגישים שאת איתם ולא מתנשאה מעליהן.
    שתזכי תמיד להיות שליחה טובה ולתת לכולם הרגשה טובה וכמובן לשמוח שמחה אמיתית עם כולן
    ויתקבלו כל תפילותייך בכל תחום ותחום בקלות ובמהרה.
    ירבו כמותך בישראל !!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.