המקום שבו שיעול הוא שיא הסטייל/ טובי שטרן משתפת מהמלונית

שיתוף ב email
שיתוף ב print

החסידת גור עמדה ליד בעלה ובקול של מעשנת כבדה פקדה על הילד שיביא את העגלה. בשניה הראשונה חשבתי שאולי היא נגמלה בדיוק מעישון כבד, אבל כשעוד אחת דיברה בקול של קבלן גברי במיוחד הבנתי שזאת תופעה נפוצה. השיעול החזק הרס לנשים העדינות את מיתרי הקול.
בלי קשר, כולם פה בכללי כל הזמן מרחמים על בעלה של מיכל. היא אישה צעירה עם מטפחת, בובו ובהריון מתקדם, שפתאום לא הצליחה לנשום לבד וביום כיפור פינו אותה לבית חולים. בעלה נשאר פה עם התינוקת שלהם. עלם חמודות צעיר שיושב שעות ומתפלל בבית כנסת המאולתר.
מדהים לראות מהי אחוות אמהות. נשים חסידיות דוברות אידיש מטפלות בתינוקת כאילו היתה ביתן היחידה. מאכילות מחתלות, מדי פעם כשמישהי נופלת למשכב היא מעבירה את הטיפול בתינוקת לאישה אחרת. הילדה מאושרת מכמויות תשומת הלב שנשפכות עליה. מדי פעם היא מייללת אמא ואחד הילדים הולך לקרוא לאבא שלה מבית הכנסת. אף אחד לא יודע מה עם מיכל היא במחלקת קורונה ולא יכולה לדבר. בשבת חילקנו את ספר התהילים ושיר השירים לרפואתה.
יצאתי עכשיו לגינה עם הילד, עמד שם אבא לילדים רחב כתפיים, גבוה ומזוקן. הוא קרא לציפי שתביא את ריקי. חשבתי שאני לא שומעת טוב אולי שלל התסמינים דפקו לי גם את השמיעה. בפעם השניה שהקול יצא ראיתי גבר גדול מימדים שנכנס בו דיבוק עם קול דק של ילדה בת 6. 'ריקיייי אני הולךךך' הוא צעק אבל בקול של רקדנית בלט. אחרי שאני והילד צחקנו מזה, קיבלתי בדיוק את מה שהגיע לי באותו רגע והצחוק שלי הפך בשניה לשיעול שלא היה מבייש זקן בן 90 במחלקה הפנימית.
בכלל את יכולה להשתעל פה חופשי כמה שאת רוצה. להשתעל בקול זה סטייל כאן. להשתעל ולהיחנק תוך כדי זה  כבר להגיע לרמה של אושיית אופנה.
מקודם אמא של מיכל ואחותה הרווקה הגיעו. הן נדבקו בקורונה ובאו להיות עם התינוקת ולתמוך בחתן.
הילדה זורחת. דודה שלה ה'שרופה' רצה אחרי ה'שימדורה' ישר לדשא. כחלק מקיבוץ הגלויות פה במלונית, החסידיות החלושות והחיוורות לא מבינות מה היא אמרה ומבקשות תרגום למילים 'שימדורה דודה שרופה'. הן הסתכלו על אשת אברך אחת שסימנה להן בפנטומימה 'לא יודעת'. הן הסתכלו אליי לקבל תשובה ואני חרחרתי תוך כדי עצימת עין ושיעול כואב מהריאות שזה סגנון דיבור ואין לי מושג. 'זה נשמע כמו מדורה ושריפה של הדודה', אומרת אחת וחברתה שלא מכירה את הסגנון עונה לה 'השם ישמור נשמע ממש כמו קללה'.
הן התחילו ללכת עם הילדים לכיוון החצר. לקבל ויטמין d. הבטיחו שזה עוזר.
התחלתי לצחוק לעצמי והן בהו עליי לכמה רגעים והמשיכו ללכת. פה אף אחד לא דן את אף אחד. פה אתה לא צריך להסביר את עצמך יותר מדי. מצידי שהדודה תעשה פה מדורת לג בעומר עם בשר על האש גם ככה אני לא מריחה כלום.

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

10 תגובות

  1. ח…ח…ח… תודה לך יקירה שאת ככה משמחת את בנות ישראל. ובעזרת ה' תעברי את זה בקלות ותחזרי מהר לביתך בריאה בגופך ונפשך

  2. טוביייייייייי
    הרסת אותי עם השימדורה
    את יודעת למה הכוונה????
    תשאלי את המרוקאיות שביננו הן יסבירו לך
    שתהיה לך החלמה מהירה ושתשתעלי רק מרוב צחוק בחיים
    עם הרבה על האש עם ריח…..

    שימחת אותנו כאן 🙂 במלונית הביתית

  3. יש לך כתיבה יפה קולחת מענינית ומצחיקההה..

    צחקתי עד דמעות בקטע של 'השימדורה' גם אמא שלי היתה אומרת את זה לאחים שלי כשהיו קטנים ואנחנו היינו צוחקים 'מדורה של לג בעומר'😉 זה משהו בסגנון של 'כפרה'

    האמת היא שצריך להימנע מלהגיד את זה…

  4. בתור אחת שאבות אבותיה הגיעו מאירופה, והסלנגים שאני מכירה הם בכלל סלנגים של מרכז תל אביב.
    עשיתי גוגל על המילה שימדורה-סתם מתוך עניין,
    מסתבר שזה משהו כמו "כפרה עלייך" ויש גם שאומרות "מדורה".
    זה סלנג מרוקאי.

  5. והוו את כותבת מקסים, אני מחכה כל פעם לפוסטים שלך.
    את במלונית ואני נאלצת לעבוד כי אני מחנכת כיתת ח"מ ולעזוב 4 ילדים לבד.
    בזכותך אני צוחקת על המצב ההזוי שלנו…
    תודה לך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.