"הרגשתי שאני מחתנת ילד"/ טובי שטרן עם שיתוף אחרון מהמלונית

שיתוף ב email
שיתוף ב print

אתמול בכיתי, בכיתי את נשמתי.
תראו, מי שמכירה אותי יודעת שאני מאוד משתדלת, אבל לא תמיד הכי דוסית. אמנם למדתי בסמינר חרדי קלאסי, גדלתי בעיר חרדית קלאסית, אבל תמיד אהבתי להתגנדר, אתגרתי את הוריי האהובים והייתי סקרנית, יש שיגידו יתר על המידה.

אבל דבר אחד אי אפשר לקחת לעולם מילדה תמימה מבית ספר זכרון מאיר – אהבה והערכה לתורה.

בכיתה ו' המורה בלומה לימדה אותנו שיר על הרב שך. על איך בגיל 9 הוא נסע לבד לעיירה פונוביז' ולמד שם בישיבה ועל איך בשואה הוא התחבא בעזרת נשים ולמד ולמד ולמד ואכל עשב. כבר אז התרגשתי מהשיר, התחלתי לבכות ויצאתי לשטוף פנים.

שנים אחר כך לא משנה איפה טיילתי, ומה היה איתי, לתורה תמיד היה ויהיה לי רגש. אולי זה משהו שמגיע עם הגיל.

אולי אתן לא יודעות, אבל אני גרושה.
לאישה גרושה לפעמים קשה עוד יותר לשמור על הגדרות הקלאסיים, אבל עם ההשתדלות ובין פעילויות העולם הזה, אני מקפידה להכניס לילד אהבה והערכה לתורה. תלמד אותה, תבין אותה ואז אוטומטית אתה לא תוכל לעזוב אותה. אני לא צוחקת, אני בוכה על זה.

בסוכות הילד רצה לעשות בסוכה של ההורים שלי סיום מסכת תענית. ה'ברוך' שאנחנו תקועים במלונית קורונה עם משפחות זרות, אבל על כבוד התורה לא נוותר.

אז הזמנתי ממכולת קרובה קולה ממתקים ועוגות, אלקנה ברויער איש חינוך מטלזסטון שיודע גם לשיר הרים אירוע מרגש, שלטים נתלו בכל רחבי המלון, הילדים ישבו במעגלים סביב הילד וכל המלון הגיע.  לא האמנתי שככה אנשים יתרגשו.

סוף סוף אפשר ללחוץ ידיים בלי לפחד. ולהתנשק למרות השיעול ולהגיד מזל טוב. הרגשתי שאני מחתנת ילד…

הלב שלי פעם בהתרגשות. כשהילד התחיל לקרוא הדרן עלך מסכת תענית התחלתי למרר בבכי תמרורים חזרתי לרגע להיות הילדה הזאת מכיתה ו'. שרק רוצה לאהוב את התורה כמו הרב שך ושהתורה תגן עליה בחזרה.

מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי.

בין הרשתות החברתיות, בילויי העולם הזה וחיי היומיום, יש מישהי שמונחת בקרן זווית וכל הרוצה ליטול יכול לבוא וליטול.

חדש באתר

השארת תגובה

לתשומת לבכן התגובות מוצגות לאחר אישור המערכת


6 תגובות

  1. יעל הגב

    כתיבה יפה ומרגשת. תודה רבה

  2. חברה לסטטוס... הגב

    ריגשת ממש!
    בכלל, כל הסדרה הזו כתובה כתובה היטב!
    את יודעת להצחיק, לרגש, להדמיע…(יש כזאת מילה?)
    רציתי להגיב גם על הקודמות… לא יצא🙁
    והעיקר שאת ובנך תהיו תמיד בריאים ומאושרים
    ותזכי ממנו למלא נחת!

  3. מיכל הגב

    אני בוכה ומתרגשת…
    תודה.

  4. אחת הגב

    ריגשת אותי מאוד!!
    נגעת בליבי
    אהבתי את הסדרה שלך, הכתיבה יפה מאוד וזורמת
    מאחלת לך שתמצאי מהר ובקלות את זיווגך האמיתי ותראי רק אושר בחייך!

  5. [email protected] הגב

    לטובי המיוחדת נהנתי מאוד לקרוא את כל סיפורייך ממלונית הקורונה

    ולהתרגש איתך מהסיפור האחרון מהמלונית .מאחלת לך הרבה בריאות

    חיים טובים ומוצלחים ורק בשמחות בעז"ה.

  6. שושי הגב

    בכיתי יחד עם המילים שלך…
    כי זו האמת ואין בלתה
    ואם מלונית הקורונה היתה זו
    שחשפה את האמת היפה שלך
    אז- היא הביאה גם דברים טובים…
    אהבתי את הסיום שלך…
    חזקי ואמצי!
    את אשה שזוכה באמת
    ל'משלחות את בניהן'.

x איזור הפורומים והקבוצות
של קול כבודה
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן