איך הם יכולים? מתבגרים בצל הקורונה / פנינה מ.

בדיוק בשיא הפריחה החברתית ויצירת יציבות בעולם החברתי שלהם, היא הגיעה… הקורונה שההתמודדות איתה היא דווקא "בידוד". הכי לבד שיש….

אין לי נוסחה ברורה ,אך חשוב וכדאי לנסות להבין מה הם מרגישים וחווים בימים אלו ימים בהם ההווי החברתי הצטמצם מאוד ,מפגשים בקבוצות ובבודדים התמעט ,לימודים ותעסוקה דומה שבתו .
ומה במקום זאת? שעמום נוראי ותיסכול ,נוסיף לכל זאת את הדאגה ואולי אף חרדה מהלא ברור ולא נודע.

ומה הולך להיות? הרי המתבגר בשונה  מילד שיכול לשחק ולהשתעשע ולהפיג קצת את הצער לשכוח מההווה המעיק, ויותר מזה להיתלות על המבוגרים האחראיים לו שעושים את הטוב עבורו. מתבגר בשיא טיפוח העצמאות והחיים החברתיים, מחפש תעסוקה מסקרנת ומתקשה פעמים רבות לווסת את הרגשות שלו.

כך  גם הוא אינו כמו אדם מבוגר שיודע להעסיק את עצמו בכל מיני דרכים, להחזיק תקווה ולווסת את התחושות הכואבות. ובכלל רובנו כמבוגרים חווינו מורכבויות וקשיים ויודעים להרכין ראש ולומר לעצמינו "זה יעבור בע"ה ויבוא הטוב".
המתבגר נמצא באמצע ,שפירושו לא פה ולא שם , או שהוא לעיתים פה ולעיתים שם ,פעם הוא ילד ופעם הוא מבוגר. זה השלב שהוא בונה את הזהות שלו , זה השלב שהוא מתווה את הדרך שלו ולכן זהו השלב הרגיש ביותר. ועוד יותר הופך לרגיש ונפיץ כאשר הוא פוגש את הקורונה כחולה, או כמבודד הממתין בקוצר רוח לתשובה שלילית (ועם זאת עליו להמשיך את הבידוד…) .

עזרה ראשונה : להכיל אותו ,להקשיב לו ,לנסות להוות עבורו חברה נעימה

להימנע מביקורת ומהטחות מאשימות ,אף על פי שלעיתים  כתוצאה מהמצב הקשה יכולות להיות תגובות קשות והתפרצויות זעם .

 להציע תעסוקה חילופית מעניינת ,ולשתף אותו בפיתוח רעיון לתעסוקה.

ככל שהמתבגר יחוש שמבינים אותו הקשר בינו לבין ההורה או המחנך יהיה יותר קרוב , בריא ואמיתי , ובכך נמזער את הנזק של  שיעמום ותיסכול ותחושת בדידות.  .

וויטמין חשוב ביותר הוא ויטמין שנקרא :חום ואהבה , הוא תמיד טוב ומחזק הוא טוב במינונים גבוהים ככל שיהיו ומה שחשוב לנו כהורים לזכור

ולהאמין שהמתבגר בסופו של דבר יגדל יתבגר וילך בדרך שההורים חינכו אותו ,צריך להאמין בו וביכולות שלו.

במחשבה טובה זו נעזור לו מאוד .

בתקווה לסיעתא דשמיא

פנינה מ.

סופרת ומרצה ,כותבת ספרי לימוד וספרי ילדים ,הוצאת חיל ,סדרת תלתל לגיל הרך וספרי לימוד מכון תלת