טובי שטרן משתפת מהמלונית: ברוכים הבאים לחוויה(?) / פרק א'

שיתוף ב email
שיתוף ב print

אז אחרי שצעקתי, ביקשתי, התחננתי ובכיתי  לכל מי שיכולתי והטרדתי את כל חמ"ל בני ברק פינו אותנו סוף סוף לקרית יערים למלון מעלה החמישה.

כבר בכניסה קיבלו את פנינו ילדות שכבר מיצו כל תעסוקה אפשרית וצעקו "הגיעו חדשים". ממש אי המצורעים. אני והילד עוד בהלם, רק ירדנו מהאמבולנס והן לקחו לנו את התיקים וליוו אותנו אחר כבוד לקבלה….

הן שאלו אותי איזה חדר קיבלתי ואמרתי להן 854 אז הן 'אמרו יופי זה במסדרון בצד ימין ליד הדלת של המדרגות' ואני רק שואלת מה???

הן מכירות את המלון בעל פה לדעתי גם את כל יציאות החירום ותעלות המיזוג. יש משפחות שכבר למעלה שבועיים פה.

ניסינו לפלס דרך למעלית מבלי להיפצע בתאונת דרכים מתינוק נהג שיכור מקולה שטס על בימבה אחת מתוך 70 שכבר ספרתי.

מלא ילדים מתוקים בלי עין הרע (חלקם בטנטרום עצבני ובוכים) ועגלות, מליון מניינים בלי עין הרע ומיליון מודעות במעלית ובכל פינה על בייביסיטר סידור גבות סידור פאות ומה לא בלי עין הרע…..

קבוצת ילדים וילדות רעשנים במיוחד ליוו אותנו לחדר אחר כבוד ושאלו 20 פעם למה באנו בלי אבא ואיפה האבא ואיך זה שהאבא לא חולה ולמה אבא שלכם לא הגיע ואיפה שאר הילדים שלך.

הילד סיפק לכולם תשובה אחת  – 'ההורים שלי גרושים' וכל הילדים השתתקו אולי חיפשו את הקרן על הראש שלו..
הילד שמח אכל ארוחת ערב בצלחת חד פעמית מתוך תבנית אלומיניום והרגיש בוולדורף אסטוריה, אני אכלתי קלמנטינות וגזר כי גם ככה אין טעם.

העיקר הוא מאושר סוף סוף רואה בני אנוש בגילו, אחרי שתקוע חודש עם אמא מבוגרת ונרגנית בבית 🙂

אני לא רואה אותו פה, הוא כל הזמן מפעיל את עצמו בהרצאה עם מצגת על עירוב. שחמט. תפילות וכו.

הבאתי לפה ים ממתקים פירות, משחקים, ספרים וכו', בינתיים מחכה שיחזור לי הטעם והריח…..

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

6 תגובות

  1. היי טובי..
    קראתי את מה שכתבת וזה החזיר אותי אחורה אני וכל משפחתי היינו במלון יעריים בגל הראשון .. מהמיסדיים.
    הרבה חוויות נשארו לילדים ולנו..
    שתעברו את התקופה בשלום ובבריאות איתנה.

  2. שלום טובי!
    קראתי את מכתבך והזדהתי מאד,רציתי לומר לך שאת גבורה ואמיצה!!
    והעיקר רפואה שלימה!

    מאם חד הורית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.