שמתן לב, כמה אנחנו מרפדות לילדינו היקרים, את החיים?
גם אני לא חושבת על זה בדרך כלל, אבל פתאום כשאני רואה דברים מול העיניים, משתקפת לי המציאות.
תראו משהו מדהים! בסקר האחרון שפרסמנו, שאלתי, מה כדאי שבנות הנעורים תעשינה עם כסף שהן מרוויחות מהצד?
רק 3.5% מהעונות, אמרו שהבנות תעברנה את הכסף להורים. כל השאר בחרו באופציות האחרות.
15.7% חושבות שכדאי שנערות תחסוכנה לעתיד שלהן,
21.7% חושבות שנכון לבנות "לחיות טוב" כשהן נערות.
59.1% חושבות שכדאי לשלב גם וגם…
אתן שמות לב למכנה המשותף לכל האופציות שנבחרו באחוזים גבוהים? שהבנות תשתמשנה בכסף לעצמן.
לא אומרת שאנחנו לא בסדר, בכך שאנחנו "נקרעות" בשביל לשמור, להגן, להיטיב עם ילדינו במקסימום האפשרי. רוצות שיהיה להם הכי טוב שאפשר. להיפך. אני מתפעלת מהמסירות. מהדאגה.
אשרינו שזכינו והלוואי שנהיה תמיד עבור ילדינו, בבחינת המלאך שאומר: גדל. כל אחת בדרכה שלה, המיוחדת.
עד כמה עולם הילדים צריך לפגוש בעולם המבוגרים? עד כמה נכון לחשוף ילדים לדאגות של גדולים?
השאלה הזו מעבירה אותי לסקר הבא, מחכה מאד לשמוע את דעתכן.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
