האם בשביל זה חיכיתי כל כך הרבה שנים?/ צביה הנדלסמן

האם בשביל זה חיכיתי כל כך הרבה שנים?

לא מגיע לי שידוך יותר טוב?

אולי ההצעה הבאה תהיה מה שאני מחפשת?

את השאלות הללו אני שומעת בקליניקה מבחורות בשידוכים בגילאים מתקדמים .

אז האמת היא שמגיע לך את השידוך הטוב ביותר!!!

מגיעות אלי בחורות מדהימות מכל הבחינות… מוצלחות, מוכשרות, נאות, מבתים טובים, איכותיות.

שכל בחור חכם היה זוכה לקבל בחורה כזו

ואני מתכוונת ברצינות לכל מילה!

אך מה לעשות שהמציאות בשטח לא בדיוק עונה על כך…

אז האם האופציה להשאר לבד טובה יותר? נקודה למחשבה…

מי מאיתנו לא שמעה את המשפט הזה: "את / ה חייב/ת להתפשר!" ?

כנראה שהיא תחתנה בגיל מוקדם

ביננו, המילה "להתפשר" לא ממש אהובה עלי…

מעדיפה את המילה "לבחור"

אני לא מתפשרת – אני בוחרת! בוחרת בין לבנות בית ולהקים משפחה עם בחור טוב ואיכותי

אבל לא עונה ממש על "רשימת המכולת" שלי…

לבין להשאר לבד ח"ו…

כמובן שצריך לדעת על מה לוותר ולעשות זאת בשיקול דעת נכון ובהתייעצות.

אבל איך מקבלים כוחות להשלים עם הוויתור על כל מה שחלמנו?

בס"ד

איך עומדים מול המחשבות שמשתוללות בתוכנו: "אל הנער הזה התפללתי?"

האם לזה חיכיתי עד עכשיו ? ? ?

מחשבות שמתערבבות עם תחושות לא קלות ומובנות. וזה בהחלט ניסיון שאם היו שואלים אותנו, היינו מוותרות עליו…

האמת, שאם רוצים לצלוח את הנהר הזה ולהגיע לחוף מבטחים – "ומצאה מנוחה אשה בית אישה"  וחז"ל מפרשים "אין מנוחה לאשה אלא בבית בעלה",

הדרך היחידה היא לראות את המטרה ולהתמקד בטוב שכן יש בשידוך. ובטוח שיש.

וכמובן להתפלל ולבקש מהשם את הכח לשמוח גם בעצם זה שאני זוכה לבנות בית ולהקים משפחה.

כי ביננו זה לא מובן מאליו.

להתפלל שנצליח להתמקד בטוב שיש בבן הזוג ולא במה שחסר ואין. (כמו שהיינו רוצות שיתמקדו רק במעלות שלנו…)

לעמוד בנסיון ולצמוח ממנו.

מי שמכירה אותי, יודעת שאינני מטיפה מוסר מ"מגדל השן", אני מבינה את הקושי מתוך

ניסיון אישי של נישואין בגיל 34 עם וויתורים רבים. ובהחלט צריך לקבל כוחות.

אבל מניסיון גם אני יכולה לומר שעם כל הקושי זה משתלם. ועדיף מאשר להשאר ח"ו לבד.

ואין לי ספק שהקב"ה משלם שכר בעוה"ז ובעוה"ב על בחירות שכאלו. ולפום צערא אגרא

אני מאמינה שלאישה יש כח עצום להוביל את בעלה לאן שתרצה, לטוב ולמוטב…

בתנאי שיש בו מידות טובות.

אחת התמונות שאני הכי אוהבת מהחתונה שלי, זו תמונה שבה הצלם ביקש מאיתנו, החתן והכלה להביט יחד לנקודה רחוקה.

אני לא בטוחה שהצלם חשב על כך, אבל מבחינתי התמונה הזו מסמלת יותר מהכל

את הדרך שבחרתי והביאה אותי להשיג את המטרה, להנשא ולהקים משפחה ברוך השם!

היכולת להביט למרחוק ולא להתמקד רק בכאן ועכשיו, ממשיכה ומלווה באתגרים בחיי הנישואין.

גם בעיתות משבר, במקום לשבור כלים ח"ו , יש לנו את אפשרות הבחירה, להשקיע ולעיתים גם

להלחם על שלום הבית והמשפחה.

ולהביט רחוק לעוד 20-30-40 שנה… כשנשב יחד ונרווה את הנחת ובע"ה נזכה להתענג על הפירות של ההשקעה והמאמץ היום. ונגיד תודה לך השם הכל היה שווה.

שנשמע ונשמיע בשורות טובות! אמן!

אם גם את רוצה לממש מטרה בחייך: מציאת שידוך, שלום בית , הקמת עסק ובחירת מקצוע

את מוזמנת ליצור קשר: [email protected]   054- 7659028

צביה הנדלסמן –

"ובחרת"… – כשמקצועיות וניסיון חיים נפגשים

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

מהר אהוב/ אסתר ר. "התפללתי שההצעה תרד כדי שלא אצטרך לעמוד מול אחותי…" רשו"ת השידוך: על מה מדברים כשיש שקט בפגישה? איך למעלה ממאה בחורות עברו תהליך מוצלח עם דבורי שפרונג וסגרו שידוך? מי שמנו לשופטים?!/ צביה הנדלסמן