בראש רגוע/ הדסה פליגלמן

שיתוף ב email
שיתוף ב print

היא פוסעת חרש בין החדרים, בידיה ערימות כביסה מקופלות בקפידה. לפתע, רגליים דקיקות בגוון אפרפר מעופפות לעברה בזמזום מאיים. הערימה קורסת באחת. ברכיה פקות. אמאל'ה יתוש!!! פורצת מפיה צעקה חסרת שליטה, מעירה נרדמים בחדר האפלולי.

מה בין חרדה להפרעת חרדה?

כולנו חווים במהלך חיינו, ברמה זו או אחרת, תחושות פחד וחרדה. מדובר ברגש טבעי, שמטרתו להגן עלינו מפני סכנות. מתי, אם כן, רגשות אלו הופכים להפרעה? 

תחילה נבחין בין רגש הפחד לתחושת החרדה. הפחד הינו רגש שמתעורר מול גורם סכנה אובייקטיבי מוגדר וממוקד, ומייצר תגובות גופניות טבעיות כמו דופק מהיר וחיוורון, שנועדו לסייע לגוף לתפקד במצבי קיצון. לעומתו, החרדה היא חוויה סובייקטיבית, ונקשרת באירועים שנתפסים בחוויה האישית שלנו כמעוררי לחץ, כמו למשל טיפול שיניים, שהייה בחלל סגור, טיסה, ועוד.

כאשר הפחד להתעמת עם הגורם החרדתי פוגע ביכולתנו לתפקד באופן שגרתי או בשיקול דעת, נוכל להבין שהחרדה אכן מפריעה בחיינו.

כיצד נראית הפרעת חרדה בחיי היומיום?

היא פוחדת לחזור לחדר הזה. היתוש עלול להתעופף לכיוונה בכל רגע. עדיף לסגור את הדלת ולשמור מרחק. בעצם, היא לא מעזה ללכת עד הדלת. רגע, מה זה הרחש הזה? אולי זה היתוש? לאן לברוח? אוי, התינוק מתעורר, הצילו! מה עושים?

מתוך מנעד רחב של תסמינים עליהם מדווחים אנשים המתמודדים חרדה נקודתית או מתמשכת, עשויים להתפתח התסמינים הבאים:

  • התנהגות הימנעותית מהגירוי מעורר החרדה.
  • פחד או חרדה מן החרדה העצמה.
  • מחשבות טורדניות שמייצרות לחץ או מתח בחיי היומיום.
  • קשיי הירדמות ושינה.
  • הרגשת מועקה ודיכאון.

אילו הם סוגי החרדות הנפוצות?

חרדת מבחנים, פחד ממעליות, ניקיון כפייתי, פחד להגיע לאירועים חברתיים, התקף חרדה.

דוגמאות אלה הן רק מדגם מייצג מתוך שלל הסוגים של החרדות המוכרות. נתייחס הפעם לסוגי החרדה הנפוצים. 

הפרעת חרדה כללית

דואגים כל הזמן? אם כן, אולי אתם סובלים מהפרעת חרדה כללית. מן הסתם אתם טרודים במהלך היום בדאגות קבועות ו/או בלתי נשלטות הקשורות בנושאים ובתחומי חיים שונים, החל מדאגה למצב הביטחוני ועד דאגה הקשורה בציוני מבחנים.

הפרעת חרדה חברתית/ פוביה חברתית

האם קורה שאתם מתחמקים ממפגשים חברתיים? האם אתם חשים חרדה קיצונית במצבים חברתיים? 

אם אתם עושים כל מאמץ על מנת להימנע מאירועים משפחתיים או חברתיים, ולמעשה, מכל מפגש הדורש תקשורת עם אנשים, סימן שאתם סובלים מהפרעת חרדה חברתית הנקראת גם פוביה חברתית.

הפרעת פאניקה

האם אתם חשים תחושת מחנק, דפיקות לב ויובש בפה לעיתים קרובות? אם שללתם בעיה פיזיולוגית, סביר להניח שאתם סובלים מהפרעת פאניקה. התקפי פאניקה תכופים, ללא סיבה או טריגר מסוים הם חוויה פיזית קשה, המובילה לחשש מתמיד מפני התקפים נוספים, דבר שעלול דווקא לזרז את  הופעתם. 

הפרעה טורדנית כפיתית/ OCD 

האם אינכם מצליחים להיפטר מהמחשבות? האם שוב ושוב אתם חוזרים על אותן פעולות בניסיון להירגע? אם כן, ככל הנראה אתם מתמודדים עם הפרעה טורדנית כפיתית, OCD. 

מחשבות מצטברות, דאגות או דימויים העולים באופן טורדני וחזרתי, ללא שליטה – כל אלה וודאי מוכרים לכם באופן אישי ואינם מניחים לכם להירגע. יתכן ואתם מבצעים התנהגות חזרתית על מנת להירגע, אך בסופו של דבר, אתם מסתובבים סביב עצמכם ללא תכלית.

אז מה עושים?

כאשר סגרו עליה כל הדלתות, היא פנתה לרופא. משם הייתה הדרך קצרה לפסיכולוג ולפסיכיאטר. תרופות חדשות נוסו ללא הצלחה, המפגשים הקבועים חזרו מבלי להועיל  והיתושים המשיכו לחוג סביבה.

קיימים כמה סוגי טיפול להפרעת החרדה:

משימות, תרגול והקניה/ טיפול קוגנטיבי התנהגותי-CBT

במהלך הטיפול ההתנהגותי לומדים להכיר את המחשבות המטרידות ומעוררות החרדה, מזהים מצבים מעוררי חרדה ומנטרלים את החרדה באמצעות כלים הנרכשים במהלך הטיפול. הטיפול ההתנהגותי משלב חשיפה הדרגתית למושא החרדה. מדובר בטיפול עקבי המחייב שיתוף הפעולה מלא של המטופל. המטופל נדרש להמשיך ולנטרל את המחשבות הטורדניות גם לאחר שהטיפול מסתיים, על מנת שתוצאות טיפול יחזיקו מעמד לטווח זמן ארוך.

כדור בכל יום/ טיפול תרופתי

הגישה הרפואית־תרופתית מנסה לתקן את חוסר האיזון במוח באמצעות תרופות. חשוב להדגיש שהטיפול התרופתי אינו שם קץ למקור הבעיה, ולכן לרוב, החרדה חוזרת לאחר שמפסיקים ליטול את התרופות. וכמו עם כל תרופה, יש לקחת בחשבון את תופעות הלוואי הבלתי נמנעות. 

הטיפול בתרופות ניתן מדי יום במשך תקופה ארוכה (החל בכמה חודשים ועד כמה שנים).

ומה יש לנו להציע?

היא ניסתה את כל השיטות שהוצעו לה, ומכל אחת מהן יצאה כשהיא מאוכזבת ומותשת. כמעט לאחר ייאוש הגיעה למומחי שיטת הנוירופידבק. כעבור מספר אימונים מוחיים, התחילו חייה להשתנות. כיום, לאחר טיפול הנוירופידבק הדינאמי , חייה רגועים ובריאים, ו – היא מסוגלת אפילו להרוג יתוש!

הסיפור שלה, הוא אחד מיני מאות סיפורים של שינוי, בניה התחלה של חיים חדשים. אם תרצו, הוא יהיה גם הסיפור שלכם.

נוירופידבק. כשמו כן הוא, אימון מוחי. הכול מתחיל במוח. המוח שלנו אחראי על פרשנות האירועים שמתרחשים סביבנו ובתוכנו. תפקידו להגיב לגירויים ולהפעיל את הגוף בהתאם להם. 

כאשר המוח מקבל איתות ומפרש אותו כסכנה, האזורים האחראיים במוח מתעוררים לפעולה מידית. במצב שבו גלי המוח אינם מאוזנים, הם אינם מצליחים להרגיע אותנו, והחרדה משתלטת על התפקוד. לעומת זאת, כאשר גלי המוח חוזרים לפעול באופן תקין – וזה קורה בעזרת הנוירופידבק  – התאים המתאימים מפעילים תחושה של הירגעות והיגיון. בעזרת השיטה שלנו המוח מבחין בין סכנה אמיתית למדומה ומתפקד בהתאם. 

נוירופידבק הוא שיטה שנחקרה ופותחה במשך שנים רבות על ידי טובי הרופאים, החוקרים והטכנולוגים בתחום הנוירולוגיה, והמכשיר שפותח בעקבות זאת אושר לאימון על ידי הFDA- האמריקני. האלקטרודות הקבועות בתוך המכשיר "קוראות" את גלי המוח, בונות באופן אינדיווידואלי את הטווח הממוצע התקין של המתאמן, ומתריעות במערכת, במקרה של חריגה מהטווח. 

ומה נדרש מן המטופלים בשיטת הנוירופידבק? 

כל שנדרש הוא לשבת על כורסא, להאזין למוזיקה רגועה ולתת למוח להתאמן. בכל פעם שהמכשיר יזהה סטייה מטווח הנורמה המעידה על חוסר איזון במוח, המכשיר יעצור את המוזיקה. המוח יפיק את הלקחים בעצמו: על מנת להמשיך לשמוע מוזיקה, עליו להישאר בטווח הנורמה. מאימון לאימון, המוח יתרגל לשמור על טווח ממוצע תקין לאורך זמן. 

וכך, המוח הולך ומבריא, ואתם מתחילים לחזור לחיי שגרה מלאים.

אז עכשיו, כשברור לכם, כמה חכמה השיטה וכמה קל ופשוט ליצור את השינוי, למה להמשיך לסבול? 

 אתם מוזמנים ליצור קשר עם המכון שלנו "בראש פתוח" בסניף  הקרוב אליכם – בבני ברק או בירושלים ולתאם פגישת היכרות.  

בני ברק- 0527120213 ירושלים 0548561581

אנחנו כאן כדי לעזור. מחכים לכם.

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.