אשמח שתציגי את עצמך.
נעים מאד, שמי טל שמידט (30), נשואה באהבה עמוקה ואמיתית לישראל מאיר- מנהל הישיבה בשבי שומרון ונדלניסט. אנחנו הורים לארבעה אוצרות- טוביה (11.5, הודיה, 7.5, ידידיה, 5.5 ומתניה 3).
הילדים שלנו הם אוצרות מעל הטבע- כשאני בהריון, אני מקיאה בין 30-50 פעם ביום (!), אינפוזיה צמודה 24 שעות, תרופות, אשפוזים ושאר אתגרים. זוהי תסמונת הריון שנקראת "היפראמזיס גרבידרום", 3 אחוז מהנשים סובלות ממנה, וכשאנחנו היינו צעירים בהריון הראשון- עדיין זה לא היה מוכר בארץ, וקיבלנו יחס נוראי מרופאים, אחיות וכאלה. היום ב"ה התזמונת מוכרת, כמעט בכל בית חולים יכירו אותה, אבל היחס בין בתי החולים משתנה מאד. אבל כל הסיפור הזה הוא לכתבה נפרדת…
חלק מאד מהותי במי שאני זה היניקה מתורת האדמו"ר מפיאסצנה, בעל "האש קודש" "וחובת התלמידים", שהוא ממש דמות מרכזית בבנייה הפנימית שלי, וזכיתי גם ליצור ערכת קלפים לעבודה פנימית לאור התורה שלו, בהמלצה חמה של הרבנית ימימה.
כיום, אני מאמנת בגישה טיפולית לנשים, אחרי שהספקתי להיות רכזת נוער, מורה, להקים מדרשה לנוער, תוכנית ליווי לנשים ולפתוח קורס לשיטה שלי "אימון טיפולי" במכללת י.נ.ר.
מה החזון שלך?
שנהיה מחוברים לעצמנו, לנשמה שלנו, שנדע להקשיב פנימה לתוך הרגשות שלנו ולחיות בחיבור פנימי לחלק אלוק-ה ממעל שבתוכנו. לא נכחיש חלקים משמעותיים בתוכנו, אלא נדע להקשיב פנימה כמו שכותב האש קודש: "איך יוכל החי להכחיש את אשר בקרבו חי..", אנחנו כל כך הרבה פעמים מכחישים ומדחיקים את עצמנו הצידה, ורגע- יש כאן נשמה! חלק אלוק-ה ממעל שמדבר איתנו בתוכנו, למה להשתיק את עצמך? תקשיב! תגדל מבפנים, ולא מבחוץ…
ממילא- אתגרי החיים יקבלו משמעות אחרת, נדע להתמודד איתם, לחיות עם עצמנו ועם הסביבה עם הרבה יותר זרימה פנימית טבעית. הקשר עם עצמנו והיכולות שלנו יעלו בצורה משמעותית, הקשר השוגי עלה קומה, וגם ההורות עולה לרבדים אחרים כשאנחנו- אנחנו בעצמנו
שכל אישה תדע להיות המטפלת הרגשית של עצמה- שתקבל ידע וכלים להתמודד עם החיים, ולא תהיה תלויה בעזרה חיצונית. זה לימוד בעיניי קריטי כמו שאנחנו לומדים אמונה והלכה, אנחנו צריכים ללמוד להקשיב פנימה לתוך הנשמה שלנו, אחרת חלקים משמעותיים מאד מעבודת השם מתקשים להתקיים.
מה מייחד את העבודה שלך?
כמה דברים-
- השילוב של השיטות- אימון וטיפול- למדתי בהתחלה רק טיפול, והרגשתי שזה לא מספיק- זה לפעמים דווקא ממכר, ולא מגדיל אותנו להתעסק רק עם הכאב, אנחנו יכולים להישאר שם שנים ארוכות רק בלהקשיב לכאב, לתת לו מקום, להבין למה אנחנו םועלים ככה- אבל שינוי- לא יקרה… ואז למדתי את האימון- את ההתקדמות קדימה, בתוך המציאות, את המסע להיות אני באמת. בעיניי- טיפול הוא התייחסות בעיקר לעבר ולהווה, והאימון הוא בעיקר ההתייחסות להווה ולעתיד. טיפול זה תנועה פנימית לעומק, ואימון תנועה פנימית קדימה. והיום, אני מאמינה בשילוב של טיפול ואימון -אנחנו לא רק פותחים את הכאב ובוכים על החיים ולומדים לקבל את הרגשות שלנו, אלא אנחנו מתקדמים קדימה ובונים את מי שאנחנו רוצים להיות. בצורה עמוקה, שנוגעת ברבדים העמוקים שלנו מנקודת מבט של צמיחה וגדילה. רק אימון- זה לפעמים שטחי מידיי רק טיפול- זה לפעמים מכאיב מידיי ומוריד את התפקוד-השילוב ביניהם- זה האיזון בעיניי- להתקדם קדימה בצורה עמוקה!
- הדרך של הטיפול עצמו- היא לימוד, היא לא רק הקשבה שלי וזהו. לא! המטופלת לומדת כלים לעזור לעצמה- ממש עם השמות של הכלים, עם ההבנה איך ומתי להשתמש בהם- היא יוצאת עם סל כלים לכל החיים! וזה מאד מאד מיוחד בעיניי. גפ נשים בתוכנית ליווי שלי לנשים יוצאות עם ארגז כלים ענק- של 24 כלים לחיים משמעותיים מבפנים, הן מקבלות את זה גם מוקלט וגם בחוברת מלווה לתוכנית- שבעיניי, זה אוצר ענק! היכולת לא לגרום לאנשים להיות תלויים בך, אלא לשחרר בהם את הטוב האמיתי והטהור הזה כנכס לכל החיים.
- הקשר להשם יתברך בכל התהליך- גם בתהליך של השיווק, אני ממש עושה את זה בצורה שמחוברת לי לעבודת השם שלי, לנתינה ולהשפעה שלי לעם ישראל, וגם בתהליכים עצמם- זה ממש חלק מעבודת השם, חלק מהשליחות של הנשמה שלי ושל המטופלת בעולם. אין הפרדה בין האדם שאני לעבד השם שבי- זאת יחידה אחת. החוויה כולה משתנה ברגע שהתהליך הוא פנימי ועמוק, ולא רק נוגע בחלק מהחיים.
תהליכים מיוחדים שעברת?
המסע הפנימי שלי התחיל בגיל מאד צעיר, כבר בכיתה ז' עברתי תהליכים משמעותיים מאד של בחירת דרך, משמעות וגדילה פנימית שבד"כ לא מתרחשת בגילאי התיכון בצורה כ"כ משמעותית, אבל אתגרי חיי זימנו לי שכבר מגיל צעיר עברתי בירור עמוק של הדרך שלי.
תהליך נוסף שעברתי היה המסע להביא ילדים לעולם- עברנו הפלות קשות, שכמעט הוציאו לי את הרחם, בניסי ניסים, חלמתי בלילה על הרב מרדכי אליהו זצוק"ל שהדריך אותי מה לעשות כדי להציל את הרחם ואת החיים שלי. אז הבנתי שחיים ובריאות זה לא ברור מאליו, ילדים זה לא ברור מאליו, וצדיקים שכאלו זה בכלל ליגת חיים אחרת… המסע להביא ילדים לעולם התחזק כאשר תסמונת ההיפראמזיס שלי החמירה, ובכל הריון הגעתי למצבים מורכבים של אינפוזיה 24 שעות, דבר שגורם לי לעצור את כל העשייה שלי כל פעם המחדש, לא משנה באמצע מה אני בחיים- פוס משחק. סטופ של שמונה חודשים במיטה ב100 אחוז נכות. שם התרחשו גדילות פנימיות עמוקות שלי- כמו לצאת לעצמאות לגמרי ולעזוב את המשרה הבטוחה שלי במשרד החינוך, ולפעול בעולם את מה שהנשמה שלי באמת רוצה.
תהליך נוסף משמעותי שעברתי היה ההוצאה של ערכת הקלפים על הרבי מפיאסצנה-"מתנות מהרב'ה", להעביר את האור הענק שאני קיבלתי ממנו לידי מוצר מוגמר, יחד עם תחושות של חרדת קודש, ומי אמר שאני עושה משהו שמשמח אותו בשמיים..? ואז בערב שבת אחד, למדנו בעלי ואני "מאור ושמש" שהוא סבא של הרבי מפיאסצנה, ושיתפתי את בעלי ברגשות שלי- והוא הגיב- "ברור שכל צדיק היה רוצה שתנגישי את התורה שלו בדרך שמתאימה לדור שלנו! אולי תעשי לך פרוייקט כזה…? מה הבעל שם טוב לא היה רוצה ערכת קלפים מיוחדת שכזאת על התורה שלו…?". שם היה אבן דרך משמעותית ביכולת שלי ליצור, להביא לעולם את הבפנים שלי.
קראתי שהקמת פרויקטים. ספרי לי על כך.
כן, זכות גדולה ממש להשפיע על עם ישראל-
פרוייקט משמעותי אחד היה הקמת מדרשה לנוער, שפעלה כמעט שנה עד שהריון קשה עצר אותה… המדרשה הייתה פעילה בקדומים, אחת לשבוע, עשרות בנות הגיעו למדרשה בשביל להתמלא מבפנים, בתשלום סמלי של סביב 10 שח. המדרשה הייתה פרוייקט ענק שדרש השקעה כספית של עשרות אלפי שקלים שיצאו באהבה מהבית שלנו….
פרוייקט נוסף הוא הוצאת הקלפים "מתנות מהרב'ה", שכבר כתבנו עליהם- זה היה עשרות עם לא מאות של שעות עבודה, בחירת הפסקאות, השאלות, התרגילים לעבודה פנימית וכל העיצוב הגרפי והחשיבה מאחורי כל פרט. אנחנו עכשיו בשלבי סיום של מהדורה שלישית- אחרי שנתיים מאז שהערכה יצאה- שזה ממש קיום של הצוואה של הרבי- להפיץ את כתביו…
פרוייקט נוסף שעבדתי עליו בשנתיים האחרונות הוא בניית תוכנית הליווי שלי לנשים- לבנות את התהליך והמהלך, כל החשיבה מאחורי, כתיבת חוברת הדרכה שמכילה 24 כלים, לתת את כל מה שיש לי בשביל שנשים באמת יוכלו לגדול מבפנים ולהיות הן בעצמן. וגם הפתיחה של הקורס במככלת י.נ.ר היה פרוייקט גדול- היציאה לאוויר העולם עם השיטה, האומץ, האמירה- "כן יש כאן אמת גדולה, בואי!", ובחסד השם מחזור ראשון נפתח מיד אחרי החגים, ומחזור שני יפתח בעזרת השם אחרי חנוכה- ממש הרגשה של חסד השם שמלווה את כל העשייה הזאת.
מה היית רוצה להיות כשתהיי גדולה.
שאלה מעולה, קודם כל אני מרגישה כבר עכשיו גדולה. להרגיש שאת כל הטוב הזה שחלקו כתוב כאן בכתבה הספקתי בחסד השם עד גיל 30 זה וואהו אחד גדול.
מה עוד קדימה? שהטוב שיש עכשיו יגדל פי אלף ופי מליון- ויגיע לכל נשמה יהודית ולא משנה מאיזה "מגזר" היא, כולנו נשמות של השם יתברך, וכמו שעד היום 70 אחוז מהנשים שעברו איתי מסע היו מהציבור החרדי- חסידי וליטאי, ככה הטוב הזה ימשיך ויחלחל הלאה לכל חלקי העם שלנו.
והייתי רוצה ברצונות הגדולים שלי- להיפגש עם רבנים מכל המגזרים, ולברר ולבנות את בניין הנפש כבר מגיל צעיר, כי זה חובה. אי אפשר לצפות ממי שלא למדת איך לחיות נכון רגשית- להתנהל רגשית נכון, זה פשוט ציפייה לא הוגנת..
ובוודאי שאני חולמת להכניס את ההכלים האלו לתוך תוכניות הלימודים בכמה שיותר מוסדות, כי זה חיים אחרים כשיש לנו כלים לעבוד עם עצמנו או שרק מצפים מאיתנו להיות אנחנו באמת, ואין לנו מושג מי זה האני הזה…
דברים חשובים שאני רוצה לשתף?
שאל תדונו את עצמכם בכעס למה אתם לא אוהבים את עצמכם מספיק, או לא מספיק מרגישים שאתם מי שאתם רוצים להיות. כמו שלא תכעסו על עצמכם שאתם לא יודעים להיות גרפיקאים או מנהלי חשבונות אם לא למדתם את זה, הנפש שלנו צריכה לימוד, צריכה הבנה מה קורה איתה, זה לא אינסטנט פודינג וניל- נולדת, תעשה ככה וככה ותהיה מאושר… לא! יש בתוכנו חלק אלוק-ה ממעל, חלק ממש מהשם יתברך- זה מצריך לימוד!! תחשבי שהשם היה מפקיד בידייך חלק ממנו- ומבקש שתחיי איתו בתוך העולם המבלבל הזה הכי טוב שאפשר, שתאהבי אותו, שתכבדי אותו, רגע, סליחה, שניה? איך עושים את זה כשהחלק אלוק-ה ממעל הזה מורכב מכל מיני חלקים והוא לא תמיד כזה מושלם..? בוודאי ובוודאי שהיית הולכת ללמוד את זה, אז זה בדיוק ככה.
השם הפקיד בידייך את הנשמה שלך- את חייבת ללמוד כלים איך להבין אותה, איך להצמיח אותה, איך לאהוב אותה! נכון שיש לנו את התורה והיא ההוראות הפעלה שלנו, אבל לפעמים אנחנו מרגישים שגם התורה כתובה בסינית בשבילנו, ואנחנו לא מספיק מבינים או מחוברים אליה…
נכון שלא כולם צריכים ללמוד טיפול, אבל- כולנו צריכים כלים איך לחיות נכון. מעטים מאד האנשים שבדור שלנו מצליחים להיות הם בעצמם במלוא העוצמות והפוטנציאל שלהם, בלי לקבל ידע וכלים איך לעשות את זה, וזה בסדר ונורמאלי- כי לחיות בדור שלנו כעבד השם בריא בנפשו- זה הלא נורמאלי…
תובנות מיוחדות שיש לי.
איך המשפחה נכנסת בתוך התמונה הגדולה?
מאתגר ומיוחד- זה גורם לנו לעשות סדרי עדיפויות, לבחור מה הכי חשוב לנו.
ולכן- אני עובדת עד 1 וחצי בצהריים, ומקבלת בקליניקה רק ערב בשבוע, למרות הביקוש הגדול. פלאפון על שקט כשאני עם הילדים, זה ממש דבר שחשוב לי, למרות האתגר שבכך.
וזמני איכות אמיתיים עם הילדים- זה הדבר העמוק שבעיניי בונה את עומק הקשר של ההורה עם הילד, מעבר לאווירה המשפחתית שהיא מושפעת ממי שאנחנו בעומק שלנו.
דווקא הכלים המיוחדים שיש לי בתוכי, ואני מעניקה לאחרים בפן המקצועי שלי- הם האבני דרך של הבית שלנו, הילדים שולפים כלים, יודעים לזהות על עצמם מה קורה שם בפנים- ובעיניי, זה הנכס האמיתי שהם מקבלים מהבית לכל החיים.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
