זה נמצא ומבחינתי לא נמצא
אני רוצה שזה יהיה אי שם בתוך מגירה כמוסה.
ולא בתוך דמות משמעותית במשפחה
והיא נוכחת לתמיד.
מתנה
שקיבלתי בלי לבחור
…
היא נמצאת שם תמיד.
נמצאת ולא נמצאת הולכת ובאה
בגלים או בהתקפים.
היא שם.
המחלה,
מחלת נפש…
מחלה או הפרעה
שתיהם זה מילה מפחידה.
רק אותי?
…
כן אני.
שמתמודדת עם הדבר הזה בתוך הבית פנימה
שרואה, שמבינה, שחווה
מפחדת מהמילה הזו.
רובם יחפו עליה יאמרו-זה לא מחלה,
זו התמודדות.
מסכימה.
לא עם ההגדרה
מבינה את ההרגשה.
קשה להסתכל לה בעיניים,
קשה להסכים, לקבל, לאמר היא קיימת
עם כל משמעותה .
קשה להכיל את השלכותיה
כשרק רוצים לקחת אותה, לשים עמוק בתוך שקית אטומה
ולזרוק למקום הכי נידח בלב ( יש כזה ?)
שרק שלא יזכיר שהיא פה .
אז יגידו לי- היא בריאה עם בעיה
הפרעה זמנית שמידי פעם מופיעה.
אבל
שוב היא מתעקשת לצוץ
כמו קוראת לי
הי
קבלו אותי אני – המחלה
המפחידה – שלא מעיזים להסתכל.
שלום לך !
לומדת לקבל אותך כמו שאת
שנים לא קראתי לך בשם
אוזרת אומץ להסתכל עליך.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן
