למה הנשואים לא מבינים? אני רוצה לארח אבל קשה לי!

שיתוף ב email
שיתוף ב print
*
כמו הרבה מכתבי וידוי שעולים לאתר שלכם אני ממש אודה לכם אם תשתפו גם את זה. נכתב מדם ליבי אחרי שאזרתי הרבה אומץ.
נא לפרסם בעילום שם.
אני אמא ל9 ילדים מבורכים ומיוחדים אוהבת כל אחד ואחת ב"ה 6 נישאו בעשור האחרון וזכו לבני ובנות זוג מיוחדים כמותם. בנוסף אני עובדת 8 שעות ביממה (פלוס חצי שעה נסיעה כל צד…) עם מעט מאוד חופשים.
אני זוכרת ימים מאוד קשים של חזרה הביתה וכניסה למשרה השניה והחשובה יותר, מרתון של טיפול במתוקים הכנת שיעורי בית ותשומת לב למתבגרים… בעלי שיחיה הוגה בתורה וחוזר ב7 בערב עד 9 וחצי בשעות אלו הוא נח שעה ושעה וחצי מקדיש לעזרה בבית עם המתבגרים ומתבגרות בעיקר לדבר לעודד ולעזור לי שיתקדמו לכיוון השינה. בבקרים מטבע הדברים הוא היה מוציא אותם למוסדות ולמטפלות – אני הכנתי בגדים מראש והוא במסירות וברוגע היה מארגן אותם ושולח אותם.
היו שנים מורכבות בהחלט , לא אשקר זה היה אפילו קשה מאוד לפעמים, אבל ידעתי שזה שווה את המאמץ. והיום אני יודעת את זה ורואה!!
אבל… וזה אבל גדול מאוד, אין לי כוחות לארח.
האמינו לי ילדים שלי, אני אוהבת אתכם כל כך ורוצה לתת אבל גם אני בן אדם ואני זקוקה למנוחה אחרי שנים של עמל ויגיעה. למה נראה לצעירות היום ש'אם הן עובדות 8 שעות ביום ויש ב"ה 3 ילדים צפופים אז אמא חייבת לארח אותן?!'
תתבגרו, תבינו שיש כאן עוד 5 נשואים לארח מתישהו אז תבנו סוכה ותתחילו לחיות כמו גדולים.
אני באמת לא מצליחה להבין את זה.
מאיפה הנורמות האלו נוחתות עלינו?? אני מדברת עם חברות שנמצאות במצב דומה לשלנו. הן מדברות על הצורך בפרטיות, על רצון לקצת שקט. ועל קושי פיזי לעמוד במטבח כשיש אצלך חתן או כלה את לא יכולה לחפף בארוחת בוקר של חול המועד… ואם הבת שלך לא ישנה בלילה כי הקטן הפריע את לא תעירי אותה ב9 בבוקר כי הגדול שלה מחפש תעסוקה. בכל זאת לב של אמא…
מה אני רוצה לומר? לא שתעלמו מהחיים שלנו ח"ו. אני אוהבת ורוצה שתבואו אבל שגם לזה יהיה גבול מידה וטעם. לא יקרה כלום אם בעלך ואת תיזמו ארוחה או שתיים כשאתם נמצאים חג ויומיים חול המועד, אני לא אבקש מכם את זה בחיים, אבל אם אתם תיזמו ותציעו אני גם לא אסרב. ובטח שלא להתחיל לדון איתי עם מי תהיו (זה לא נעים לאמא לשמוע שהחתן או הכלה לא מסתדרים עם הגיס או הגיסה שאמורים לשהות באותו חג יחד) זה לא מלון עם ועדת 'אורחים כבקשתך'. ואם אפשר לא לריב (כמובן בצורה אלגנטית) על חדרים… גם כך האחיות שלך מוותרות על החדר שלהן.
ועוד בקשה קטנה, יש לך תלונות? בקשות הערות על התפריט? את מוזמנת להציע מה תכיני ולהיות מעורבת בו לפני החג…
כתבתי לכם את הכאב שלי ואת הצד שלי לחג המופלא הזה. בשנים האחרונות זה היה קשה מידי, החלטתי להרים את הכפפה ולכתוב בשמי ובשם עוד לא מעט אמהות לנשואים.
חג שמח!!
אוהבת את כולם, ילדיי כלותי וחתני
אמא ל6 נשואים, בבית 4 חדרים, משרה מלאה וסוכה לא ממש גדולה.
תמונה: pixabay

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

17 תגובות

  1. לפעמים זוג לא צריך את הכסף שלכם
    לא צריך את האוכל שלכם
    לא צריך את המצעים שלכם
    ילד/ילדה שעוזבים את הבית רוצים לדעת שיש להם פינה חמה אצלכם בלב,
    וכן,
    אם אמא לא מתקשרת חודשיים להזמין
    או שמתלוננת שאין לה כח לארח אף אחד,
    לחלק מהנשואים זה מרגיש כדחיה מסויימת,
    במיוחד שלפעמים הצד השני רק רוצה שתבואו שוב ושוב
    (אז מה אם הייתם שבת שעברה עבר שבוע 🙂
    הכי פשוט לומר
    אני אשמח שתבואו,
    יש לי עומס אני לא אספיק להכין סלטים ,
    או אני שמה מצעים על המיטה שימו לעצמכם,
    כמובן שאני לא מדברת על אלו שצריכים פרטיות שזו סוגיה נפרדת

  2. כל מה שכתבתן מאלף ומלמד!
    רק משהו אחד אני לא מבינה-
    אני נשואה ולפני 2 נשואות ואחרי 3 נשואים
    עוד בתור רווקה הנהגתי למרות שאמא שלי בהתחלה התנגדה קצת,
    שזוגות מביאים איתם מצעים!!!
    זה נראה לי לא הגיוני הקטע הזה שמשבת אחת יש שתי מכונות של מצעים…
    אני גם משתדלת בעצמי להביא גם מגבות במידה ואני יודעת שנזדקק להם!
    זה גם מקל על הארוח,
    וגם מתחילים באוירה אחרת
    כי לא באנו לחדר בבית מלון אלא ארגנו לנו כלי מיטה ואנחנו את השאר.
    ושלא תחשבו שאני לא צכה את העזרה של ההורים והרווקים,
    יש לי 3 ילדים מתחת לגיל 3 ברוך ה!
    אבל כשהיו מעלי נשואות הבנתי שכשנושאים בעול הנותנים,
    יש להם יותר מוטיבציה לתת….
    ויותר נעים לכולם

  3. מסכימה עם כל מילה!!!
    אני אומנם אישה שלא עובדת מחוץ לבית, אך מתנדבת ועוזרת לנשים צעירות בשיחות עידוד וחיזוק. יש לי פריצת דיסק, שבר דחיסה ועוד "מתנות נחמדות" לאורך הגב. אני מוגבלת בפעולות מסוימות. למרות זאת, אני משתדלת לעשות כל מה שאני יכולה עד שהכאב עוצר אותי!
    יש לי ב"ה 7 בנים נשואים ובת אחת שנישאה לפני 4 חודשים, ב"ה ובעה"ר.
    כאשר היו רק כמה נשואים – בחורי הישיבה והבת עזרו לי מאד בכל! כן, גם בבישולים!
    ב"ה שכולם אוהבים לבוא אלינו ואין כמעט שבת שאין זוג או שניים אצלינו. הם תמיד שאלו – מי עוד בא לשבת? ורצו שאזמין עוד זוג. כשהגדולים היו יותר צעירים והמשפחות היו יותר קטנות, יכלתי להרשות לעצמי להזמין אפילו 3 זוגות לשבת, כי גם אני אוהבת שכולם יחד וגם הם, ב"ה! הייתי משיגה דירה לשבת לזוג ו-2 היו אצלינו.
    ב"ה המשפחות גדלו, כן ירבו, ילדים נוספים נישאו ו"כח העבודה" מבחינת העזרה בבית – ירד פלאים.
    מעולם לא הזמנתי אף זוג! תמיד אמרתי לכולם שהבית פתוח ומי שרוצה – יתקשר לשאול אם אפשר לבוא! לא רציתי לגרום הרגשה לא נוחה לאף אחד, שאני מזמינה והם מתפתלים לחפש איזה תירוץ למה הם לא יכולים לבוא לשבת! – זה היה פשוט מתוך נסיון החיים שלי עם השוויגער שלי, שהיוותה עבורי מורה טובה לחיים! ממנה למדתי איך לא מתנהגים לכלות…
    הבטחתי להם שאם הם ירצו לבוא ולי לא יהיה נח או כח, לא אתבייש לומר להם שהשבת אינני יכולה לארח! (מה שלא תמיד קיימתי…)
    ב"ה התחתנו כל 7 הבנים. יש כלות שבאופן טבעי קמות ועוזרות בהגשה והורדה, שטיפת כלים. ויש כאלה שבאו לבית הבראה… ב"ה בתי שתחי' עזרה לי המון, גם בבישולים, אך כמו שאמרתי, עכשיו היא זוצי"ת וזה כבר משהו אחר, למרות שהיא בהחלט מושיטה עזרה! היא למדה על בשרה….
    הארוחים אינם רק בשבתות, הילדים מגיעים בבין הזמנים לשבוע שלם, או לפחות ל-4-5 ימים וכמובן שזה מצריך כמויות של אוכל!
    אני במשך השנים, עם הקשיים שגדלו והכאבים גם… פשוט העמדתי בפני כולם, ללא מילים!!! עובדות! אני מכינה כמות מסוימת של אוכל, לא מתקשקשת עם כל מיני סוגים וסלטים, עוגות או מנות מיוחדות וכשהאוכל נגמר, וכלותי צריכות להאכיל את ילדיהן – הן פשוט מבשלות!!! ארוחות בוקר וערב – לפעמים אני, לפעמים בעלי ובדרך כלל הן או בני! הן לא נבהלות מזה, אם הן היו בביתן – זה מה שהיו עושות ממילא, והן עושות זאת בכיף ובצורה שברור להן, בלי שאומר מילה (!!!) שזה מה שהן אמורות לעשות ואני אינני אמורה לבשל כמויות של "מחנה קיץ" בגילי…
    זה שהם באים שוב ושוב, רק מוכיח לי שאכן, אין שום סיבה שבעולם שמחייבת אותי להוות בית הארחה עם ארוחות גורמה וליפול מהרגליים…
    כייף להם אצלינו ב"ה! כל כלה מקבלת הרבה תשומת לב ומחמאות – כי לזה יש לי כח, שלא בזבזתי על מה שקשה לי לעשות! לילדים כייף עם סבתא שמקשיבה להם, מספרת להם וגם – כן! – משחקת איתם! מחבואים, חידות ו – אפילו כדורגל, בפרוזדור…
    אחת הכלות אמרה לי, שאמא שלה כל היום במטבח ואין לה זמן (או סבלנות?) להקדיש לילדים ואצלינו הילדים מאד אוהבים להיות, כי יש להם סבתא כייפית, שצוחקת איתם, משחקת איתם ופשוט נמצאת איתם ושומעת אותם!
    אני מציעה לכל השוויגעריות למיניהן ולכל האמהות – הפסקנה להשתגע! לא צריך לעבוד שבועות שלמים על בישולים ואפיות, כדי להקפיא, לא צריך לעמוד ימים שלמים במטבח!
    כן צריך ואפילו חשוב מאד, לשבת ולדבר עם הבנים והכלות, הבנות והחתנים, להחמיא לכולם ובכל ארוחה או הזדמנות, להעלות על נס איזה אוכל טעים הכינה x ואיזו עוגה טובה אפתה y
    ואיזה מתוקים הילדים. להקדיש זמן לנכדים, נכון, צריך להשקיע בזה הרבה כוחות נפש – אך זה משתלם!!!

    אם הבנים והבת,
    או אם תרצו – שוויגער ל- 7 כלות, עם נסיון של 16 שנים…כן ירבו!

  4. יש גם צד שני של הורים ( כמו שלי) שמחכים מאד שהזוגות יבואו אבל לזוגות הצעירים קשה…. בד"כ מדובר בכלות שמעדיפות את הוריהן אז תתחשבו גם בהורים של הצד השני שגם רוצה לראות אתכם

  5. אני אוהבת לארח את הנשואים
    מכינה לכבודם דברים מיוחדים
    אבל…..!!!!
    אני לפעמים מותשת אין לי כח במיוחד שאני אשה עובדת בחוץ
    אין לי בעיה בלהכין…
    הבעיה היא כשהם כבר הגיעו…לא יקרה כלום אם ישימו יד..יפנו…ישטפו…
    ואם הילדים – הנכדים.. מפזרים משחקים אנחנו חוששים ל"כעוס" כי סבא סבתא הם הכי טובים
    !!!!!!

  6. נושא חשוב,מאוד להעלות. הוא הביא אותי לחשוב על כמה דברים, אחד שאני מתפללת כבר מהחתונה , שלי יהיה הרבה כוח לארח את ילדי כשיגדלו, מכיון שבאתי ממשפחה לא חרדית הרגשתי על בשרי את החוסר בבית חם בשבתות, אחרי לידות, וכו. דבר נוסף שדווקא ביתי הוא דוגמא אליו, זה דברים שאולי קצת מאוחר בשלב כזה לדבר עליהם, אבל ידוע שהילדים מקבלים דוגמא ממה שרואים מההורים, וגם האוירה בבית בילדות משפיעה על דברים שהכותבת כתבה, כמו למשל לריב על חדרים או לא להסתדר עם אח, וכן לבוא בידיים ריקות. יש מציאות שהדברים האלו לא קורים! וככה זה ביני לבין אחיותי. הכל נעשה בכבוד, כשרוצים להגיע להורים מוודאים כמה פעמים שזה בסדר, במשך השבת /חג נותנים יד בנקיונות וכו וכמובן דואגים שהילדים יסדרו אחריהם וכו. אני לא יודעת מה המתכון לאחדות והכבוד אבל מאמינה שיש כזה. ולגבי הדוגמא יודעת להגיד שכיבוד הורים ראינו איך ההורים שלעו מכבדים וכיבדו את הוריהם זה הדוגמא שהכי משפיעה..בכל מקרה צריך איזון, בין אירוח חם ואוהב,לילדים הנשואים שזקוקים, אבל בגבולות והמגבלות, וכמובן עם עזרה בהכנה נקיונות וכו. בהצלחה לאימהות הצעירות והבוגרות

  7. ברוךה' יש לי חמישה ילדים ארבע נשואים
    גם אני עובדת מחוץ לבית שש שעות….
    מארחת את הנשואים…במיוחד בחגים וגם בשבתות🤗🤗
    גם לי קשה לפעמים…אין לי כח לאירוח.. מחפשת את המנוחה שלי..!!!
    אך הנשואים לא מבינים ..!!!
    מגיעם עם מזוודות לחדר ממש כמו בית בית מלון..מצעים מגבות…
    הכל נעשה בכייף ובאהבה💞
    אבל…..
    האירוח של בית מלון ממשיך גם אחר כך…
    בקושי מקבלת עזרה בהגשה בפינוי ושטיפת כלים….
    והרווקה "סופגת" את הכל
    אז באמת שימו לב💓
    אמא מותשת….

  8. מסכימה עם הקושי
    גם כאמא צעירה. כיף לארח אבל כשמבינים שטרחת. כשמושיטים יד. וכמובן כשמתנהגים בטקט. זה לא הגיוני שגם תארחי וגם תרגישי שאת מפריעה לזוג. אישית אני מציעה לדעת לסרב לאירוח כשלא יכולים. שנית לא לשכוח את עצמך. מותר לאמא לדאוג לשעות פינוק שלה. ליציאות שטובות לה. גם אם מתארחים אצלה. לדוגמא ישיבה עם חברה לכטס קפה. גם שהבית מלא אורחים. אמא היא לא עוזרת בית ומנהלת אכסניה. היא חינכה וגידלה ויש לה חיים גם משלה. כשמתחתנים. מתחילים לעבוד. לא רק לקבל. נכון שיש שנה ראשונה. ויש חוסר מיומנות בהתחלה. אבל בעצם מתחילים להיות עצמאיים. ומנהלים בית משל עצמנו. אישה נהיית עקרת בית ואיש נהייה בעל בית. על עצמם. אני לא מאשימה את הזוגות. האשמה היא על החינוך בעודם צעירים. לפני שמגיעים לפרקם צריך להכין זוגות שלהתחתן. זה חקחת עול. לא רק כיף ומתנות וכולם בשבילי. מקווה שהועלתי.
    גם אני התפנקתי. ובגרתי. וכעת אני חושבת שיש מה לשפר בהכנת הצעירים לנישואים.

  9. אני ממש איתך.ומלכתחילה הנהגתי הנהגה של לא הכל מגיע לי. לנו 12 ילדים ב"ה שישה נשואים מלכתחילה הודעתי להם שאני לא מזמינה אף אחד כדי שלא יעשו פרצופים את מי הזמנתי יותר ומי פחות ואת מי אני יותר אוהבת. הבית פתוח וכל הקודם זוכה. אני מכינה רק ארוחות צהריים בוקר וערב המטבח פתוח וכן המקרר וכל הרוצה יבוא ויטול. כל אמא תדג למשפחתה.ותאמיני לי יותר קשה לי לראות את הרווקות הצדיקות שלי שלא רק שמפנות את חדרן אלא מכינות חדרי מלון לנופשים עם כלי מיטה מוצעים. וכל היום טורחות לשמור על הסדר בבית ולנקות את המטבח כלים וכו'. ויותר מזה אני שואלת מה רוצים להביא לחג? מצידי לא משנה עוגה או פשטידה או סלט .אבל שיהיו שותפים במאמץ. הכל נעשה באוירה טובה בלי לחץ. זה המצב ומי שרוצה לבוא יבין שהוא צד בענין. פעם שהכל נפל עלי והיו שלושה נשואים טריים וצפופים הבן שלי ראה שהפנים שלי לא מרוצות שאל מה קרה אמא? עניתי לו שקשה לי שהכל נופל עלי ואז ענה לי – אמא אנחנו בחופש באנו לנוח .השבתי לו גם אני בחופש. ומאז למדו שצריך להושיט יד ועדיף לדבר ולשתף בנועם לפני שאנחנו קורסות. שתשרה השמחה במעוניכם תמיד.

  10. אמא יקרה,
    את צודקת.
    וגם לא צודקת.
    כשאני רואה משפחות יפות גדולות ומגובשות אני יודעת שההורים שלהם ארחו אותם בקבוצות אפילו כשהיה קשה כשהם היו זוצים.
    את בעצם מכינה בזיעת אפך ממש אימפריה של נחת. ועוד כמה שנים את תודי על זה.
    בנוגע לסדורי חדרים והכנת הקייטרינג את פשוט יכולה פשוט לבקש ועדיף ברחל בתך הקטנה.
    עדיף מאשר לשתוק ובסוף זה יתפוצץ.

  11. מזדהה עם על מילה!
    תודה שהרמת את הכפפה להגיד מה שלא נראה כ"כ מתאים וזה בהחלט מתאים!
    גם אמא עייפה מכל השבוע מחכה לשבת מנוחה.
    ועוד לא דיברת על אמא שגם לה ילדים קטנים שמעירים בלילה ומחכים לקצת אמא בשבת
    וזה רקורה בגיל שכבר לא כ"כ מסוגלים לשמוע בכי דל תינוק לא שלי.
    אמת, גם אנחנו התארחנו אבל כיום עלו הנורמות של ארוח של עבודה ושל רמת הדרישות גם מהילדים בבית

  12. מבינה מאד!
    דווקא מהמקום של הילדה הקטנה בבית!
    מזדהה מאד ומבינה כל כך…
    זה גם הבלאגן של מצעים וכו'…

    זה כיף ענק ענק שמגיעים! אבל עם שינה זה ממש קשה!

  13. אני נשואה עם 3 רצופים וכאב לי לקרוא מה שכתבת.. אני מכירה הרבה כאלה שמתארחים כל חג וכמעט כל שבת אצל ההורים. זה גם חוסך טרחה וגם הרבה כסף.. אותי מהצד זה מעצבן לראות את זה ילדים שפשוט תלותיים בהורים.אחותי היתה כזאת ואמא שלי היתה מתלוננת לי ולא מעיזה להגיד לה
    חמותי לדג אישה מקסימה עוזרת לי המון עם הילדים במשך השבוע.. אבל לארח בשבתות היא
    לא אוהבת ולכן אנחנו בקושי הולכים והיא לא מתביישת להגיד לנו לא גם שאנחנו רוצים לבוא … אולי פשוט צריך להיות ישירים בהתחלה נפגעתי אחרי זה התרגלתי…

    1. השיקול שלהתארח חוסך כסף. הוא ממש מזעזע .חוסך כסף על חשבון מי ?עלינו ההורים שגם כך שקועים במשכנתאות מכל הנשואים ועוד ב"ה הלאה?! אם יש אמונה הוצאות שבת חוזרות וזה לא שיקול ליפול על ההורים.למה תמיד חושבים שאמא כל יכול. לי יש בת נשואה שתמיד מגיע עם משהו איתה וזה לא משנה עוגה או קינוח וזה נותן הרגשה טובה ששותפים ומריכים את המאמץ שלנו לארח נשואים.

      1. אימא שלי תודה! אני אישה בגילאי 40 פלוס חיתנתי בן ובת, וב"ה עוד ילדים בבית. כבר כמה שנים טובות שאיננו נוסעים כמעט להתארח בשום מקום ובפרט לא אצל ההורים שקשה להם בגלל הגיל וכו' ועל רקע המאמר והתגובות אני רוצה לאמר לאימא שלי תודה! שקיבלת אותנו כל כמה חודשים בשמחה ובאהבה, בדר"כ לבד ולפעמים עם עוד זוג, לא ביקשת כלום, תמיד באהבה רק ניסית לפנק ולתת. אמנם אימא לא עבדה מעולם מחוץ לבית אבל במשרה מלאה עם משפחה ברוכה
        אני לא נכנסת לאף אחד לחשבונות שלו רק אומרת שזה מאד מאד עוזר האירוח בשבתות, כן גם כספי! היום אני מארחת ושמחה שהזוג קצת חוסך גם בזכות האירוח. לזוגות הצעירים מאד קשה היום ואם אני יכולה ע"י אירוח לשבת, שאצלי התוספת של כמה מנות לא משפיעה על התקציב, לעזור לזוג חמוד שמגדל את נכדי אני שמחה. מאד צורם לי העליהום שעושים על הצעירים. כן, מה יש? בשבילם 200 ש"ח שהם חוסכים זה המון ובשבילי זה נבלע. אז להיות 'מכולת' זה לא, אף אחד מילדי מעולם לא פתח ארון או מקרר והעמיס מצרכים, וזה בלי שאמרתי מילה. אבל לעזור להם מעצמי עם מצרכים או אוכל זה באהבה! אני לא דנה אף אחת, ובאמת בעד פתיחות ושאישה לא תקרע את עצמה רק מאד מודה לאימי על הפינוק של האירוח בשנים הראשונות. וקוראת לכל אישה שמסוגלת לעשות זאת בכוונת חסד. אל תראי את זה כפראיריות, אלא כחסד. אם משפחה הייתה תיקלע לרחוב שלכם בערב שבת לא תארחו אותם?
        הורי לא עשירים, הארוחות שם לא גורמה ולא משהו שמתקרב לזה. יותר מהאוכל חימם את ליבי הרצון שיהיה לי טוב

        1. שלום לכולם , כרחת שקראה את כל מה שכתבתן, ואני בת נשןאה מעליי 2 אחים נשואחם ב"ה עם ילדים ואני עד 3 ברןך השם .. גרה אצל אמא שהיא אלמנה , וכאשר אמא מאחרת לחגים אני מרגישה שאני מאחרת, רף אחד לא מביא איתו כלום .. ןהכל נופל עלינו כולל ארוחות סלטים קינוחים סידורח חדרים ניפוחח מזרנים קניות כולל הכל .. וכמובן הגשה ואירטח זה ממש ממש קשה ואמא לי לא מתלןנתת אף פעם .. רק לנו היא מראה שקשה לה , אבל אני ככה לומדץ להמשך החיים בעה שילדייי יתחתנו איך אני אמורה לנהוג . מועדים לשמחה לכולן😊

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.