עֵצָה / שולמית אורבך

כָּל יוֹם

אֲנִי קוֹלֶפֶת בִּי

שִׁכְבָה אַחַת יוֹתֵר,

כָּל יוֹם

אֲנִי קוֹטֶפֶת בִּי

עָנָף שֶׁמִּתְיַתֵּר.

אוּלַי אֲנִי צוֹמַחַת

שִׁעוּר. קוֹמָה.

אוּלַי אֲנִי צוֹנַחַת

אֶל גַּב הָאֲדָמָה.

אֲנִי שַׁלֶּכֶת

נוֹשֶׁרֶת עִם הָרוּחַ,

מִתְפּוֹרֶרֶת בַּקְּצָווֹת

הַמַּזְהִיבוֹת

הַמַּכְזִיבוֹת.

אֲנִי תִּקְוָה

יוֹצֶרֶת יֵשׁ מֵאַיִן,

מִלֵּב מַצַּע עַלְוָה

מוֹשֶׁכֶת שָׁרָשִׁים,

מֵעֹמֶק הַטְּרָשִׁים.

אוּלַי

אֲנִי רַק קְצֵה עֲנֶפֶת

שֶׁאֶת דַּרְכּוֹ מַבְקִיעַ,

אוּלַי

צַמֶּרֶת מְרַחֶפֶת

נוֹגַעַת בָּרָקִיעַ.

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

יש נשים כאלו:) כתב העת 'יחידה' מנגן את שירת האישה היהודייה/ ראיון שולמית אורבך הדברים שלא ידעתם על התמר / יהודית שולם "נכון שאני עץ בין אלפי עצים" אבל… בשבילי נברא העולם מה דעתך? מעניין מה מרגישים במצב כזה / טור מרגש