איש עסקים עלה לטיסה, והיה מופתע לראות לידו ילדה בת שמונה ללא מלווה מבוגר. ועוד יותר הוא התפעל מההתנהגות הבוגרת והרגועה שלה לאורך השעות הארוכות של הטיסה. בשלב מסוים היא שלפה מהתיק חוברת ציור וצבעים וציירה להנאתה. וכך נמשכה הדרך.
בשלב מסוים, החלו תנודות עקב "כיסי אוויר" והטייס משנה הודיע כי על הנוסעים לשבת ולהדק חגורות בטיחות. במשך יותר מחצי שעה נמשכו הטלטלות, המטוס "נופל" ומיטלטל, אנשים צעקו ובכו, התפללו איש העסקים מיודענו ישב רועד מפחד, החזיק בידיות המושב והתפלל שהסיוט ייגמר.
פתאום הוא שם לב שהילדה הקטנה – עדיין יושבת בשקט במקומה. את חוברת הצביעה הניחה בכיס המושב, היא ישבה נינוחה ולא נראתה מודאגת כלל.
כשהכל נרגע, הוא לא יכל שלא להחמיא לשכנתו הצעירה: "את גיבורה! איך יכולת לשמור על קור רוח ורוגע? בפרט שאת כאן לבד!" הילדה חייכה בביישנות וענתה: "הטייס הוא אבא שלי. הוא הטייס הטוב ביותר בעולם והוא לוקח אותי הביתה".
כשילד קטן יודע שהוא בידיים של אבא, הוא מרגיש רגוע ובטוח גם במצב שנראה מאוד לא בטוח.
חשוב לזכור מי נושא אותנו על כפיו,
הוא עושה את הכי טוב עבורנו…
גם בימים קשים ומעיקים, גם כשיש הסתרת פנים נזכור שמנהיג העולם זה אבא שלנו!
שמחה על השיתוף באתר
עלומת שם
יש לך מסר להעביר? רוצה לשתף אותנו גם? כתבי למייל kollkvoda@gmail.com נעביר לבדיקת התאמה לעורכות.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ לשיח נשי חרדי 'קול כבודה' לחצי כאן
8 תגובות
מדהים. חזק. נכון
כ"כ מתאים לימים שלנו
נפלא הלוואי שנזכור תמיד
מי
שמאמין שהוא בידיים של אבא,
ולא סתם אבא, אלא חזק בעל יכולת, אוהב ויודע הכל….
רק מבקש להרגיש חזק בידיים של אבא!
אפילו בהסתרה,
אבא תראה אותך,
משגיח והכל בשליטה!
חזק!
יפה!!!!!!!
תודה לאתר כל כבודה על הדברים המענינים
אני ישמח אים יהיה עוד כאלה דברים
חיזוק
כל כך נכון ומעצים. אבל הנמשל הוא חזק בהרבה. הנסיונות שאנחנו עוברים הופכים אותנו למה שאנחנו. הם בדיוק, על תכלית הדיוק הדרך שעלינו לעבור בעולם. לכל מכה יש מטרה ולכל דבר שמחזק אותנו יש תכלית. רק כשנגיע לסוף נוכל אולי להבין ולראות את הפזל שלם…
ולהבין שהכל הכל מגיע בתכלית האהבה ממנו
תודה רבה לכם!!!!!
פשוט נהננתי מכל מילה !! וכמובן שהתחזקתי מאוד !!!
תמשיכו להביא לנו חומר מעצים ומחזק.
בהחלט.
האמונה קלה מאד בתיאורייה.
אך נסיון האמונה הוא מתי שזה מגיע למעשה.
ושם את נמדדת.
תודה, יפה מאד, ו.. בהצלחה ל"קול כבודה"
כמה נכון ומחזק. חבל שלא תמיד אנחנו זוכרות שאנחנו בידיים של אבא..