אתן יודעות מה מרגש אותי כל שנה בל"ג בעומר?
האופטימיות הזו שרבי שמעון בר יוחאי מצווה אותנו בה.
תארו לכן יום של פטירת צדיק הדור – הופך ליום של שמחה… זה בדיוק ההפך מה שאנחנו חווים, הרי שצדיק נעלם לנו אנחנו יודעים שהדור שלנו נעשה יותר יתום, יותר בודד, חסר זכויות.
רבי שמעון אומר לנו בהילולה שלו: התאבלתם? בכיתם והצטערתם? זהו, תעצרו, יש גבול לבכי! נכון שנעצרה המגיפה זה כבר סיבה לשמוח, אבל הנטיה האנושית היא להמשיך ולבכות ולהתאבל על מה שהיה וגרם לכל הצער,
לכל המוות המיותר הזה של 24 אלף תלמידים.
ברגע שהרחבה ליד בית הכנסת מתמלאת באנשים והרמקולים עושים באלנס לשיר 'אמר רב עקיבא אשרייכם ישראל אשרייכם…' הלב שלי קופץ ב'בומים'.
נכון היה רע. נכון היינו לא טובים. אבל התנא הקדוש אומר לנו שאשריינו, על אף שנטמאנו,
כי קמנו ונטהרנו לפני אבינו שבשמים.
עברת משהו רע?
משבר שרף לך את הלב?
מישהו עשה לך עוול ואת לא מסכימה לסלוח?
כועסת על טעויות שעשית?
זה הרגע, כשהשבת תצא, הכוכבים יפציעו ומדורות ימלאו את אוויר העולם בעשן טהור,
מדורות-מדורות של רבי שמעון בר יוחאי –
תזכרי שזה הזמן לקום, לסלוח לעצמך, לסלוח למי ששבר אותך, לזרוק את המדורה את כל הכאבים והטעויות
להגיד לעצמך 'אשרייך' ולהטהר לפני אבא, שמבקש ממך לשמוח.
שיהיה ל"ג בעומר בטוח ושמח לכולנו
שכל התפילות יתקבלו לטובה וכל הישועות שחלמנו עליהן – תתגשמנה.