"ברכת ה' היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה" כתב המאירי בפירושו הערה למשתדל בקניין העושר שבראותו עצמו מצליח, לא ייחס כלל הצלחתו אל רמת השתדלותו. כדכתיב:
"השמר לך……..פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת.. ורם לבבך…" כי ההצלחה מגיעה רק בזכות ברכת ה' ולכן מיד בהמשך נאמר: 'ולא יוסיף', כי התוספת עמל היא הגורמת: 'עצב עמה'.
כמו שאמרו חז"ל: "מרבה נכסים, מרבה דאגה" כל המרבה נכסים, דבר אחד בוודאי מובטח לו – וזה להרבות בדאגה.
אמרו חז"ל: "כל העונה אמן בכל כוחו, פותחין לו שערי גן עדן". כתב בספר 'נועם המצוות': "אמ"ן זה ראשי תיבות של המילים: 'אל ,מלך, נאמן'. כלומר שאדם מאמין שה' יתברך הוא נאמן להשגיח על כל פרט ופרט, גם בזמן שעוסק במסחרו ומשקיע
את 'כל כוחו לענות' שלא בכח השתדלותו הצליח אז פותחים לו מידה כנגד מידה את ברכת שערי הפרנסה, מאוצרו הטוב של ה' יתברך בגן עדן.