"עולם הבמה מאז ומתמיד משך אותי", מודה ומחייכת שירי נשיא, עם פתיחת השיחה שלנו. :היו לי קלטות של פזמון חוזר שידעתי בעל פה, את הנורה בחדר שלי הייתי צובעת בטוש ארטליין כחול כדי שיהיה לי בחדר 'אור של במה', מקרופונים מאולתרים.. את יודעת.. כל הפדיחה".
בזכות מה הגעת למה שאת היום?
"בזכות ההתבודדות. אם היית יודעת כמה אימה היתה בי כל פעם לפני שהייתי צריכה לדבר לפני אנשים. כמה ביישנות ופחד קהל. מצד שני הבערה הזאת לשיר! רק מי שהרגישה יודעת כמה זה לא נשלט.
על הפער הזה בין מה שרציתי למה שהייתי מסוגלת – דיברתי עם השם המון המון בהתבודדות. וזה הדבר היחיד שבנה בתוכי מקום ואומץ.
"חוץ מזה היו לי כמה מיילדות מדהימות שהקשיבו לשירים שלי ולי, הראשונה היא אמא שלי, מוזיקאית בעצמה, שהאמינה בי בעוצמה שלא ברורה לי עד היום, וכל ניצוץ אומנותי או יצירתי שיש בי הוא בזכותה.
השניה, שנתנה לי בכזאת טבעיות פשוטה את הבמות הראשונות שלי- היא חיה הרצברג. מיילדת ענווה מאד של הרבה נשים מילים וצלילים.
ובעצם נראה לי שיש עוד המון שאני חייבת להן, כל מי שהזמינה אותי להופעה, כל אחת שהגיעה להופעה/ הקשיבה לשיר שלי והעבירה אותו הלאה.. כולן חלק מהדרך שלי"…
בכנות, יש הבדל בין מי שאת לאור הזרקורים לבין מאחורי הקלעים?
"שאלה מצויינת! כל הזמן אומרים לי- וואו את נראית אישה כלכך שמחה! איזה כיף לילדים שלך! אבל האמת היא שאני מאד מאד בנאדם של בית, וחורף, ולקרוא ספר ולהתכרבל ולא לפגוש אף אחד ולא לצאת לשומקום. לכן נראה לי גם שההופעות גוזלות ממני פי 2 אנרגיה מזמרות אחרות. כי המפגש הזה עם כלכך הרבה נשים, והמוחצנות הנדרשת – היא קצת הפך הטבע שלי, שצריך שקט ושמיים ועציצים במרפסת"…
איך מתמרנים בימים בהם את מופיעה בערב ויוצאת מהבית בשעות שהנוכחות שלך קריטית בבית?
"טוב בואי נגיד את האמת שזה ממש כיף לברוח מהשעות הכי מעצבנות.. אבל כן זה אחד המחירים הכי קשים של המקצוע הזה. השם הקדים תרופה למכה כששידך לי את בעלי הצדיק, שממש מוסר נפש עם הילדים בשעות הערב כשאני צריכה לצאת. ואני משתדלת מאד לפצות על זה בתקופות שאני לא עובדת, ספירת העומר למשל 🙂
את יודעת, יוצרות רבות מספרות על שליחות שהן חשות בתפקיד שלהן, תשתפי אותנו איך אצלך זה קורה?
"טוב אני אענה תשובה לא כלכך פוטוגנית, אבל השליחות הראשונה שאני מרגישה שאני ממלאת- היא לתת מקום לעצמי. אני עושה חסד עם עצמי קודם כל. הרב קוק אומר שכשאדם לא משתמש בכוחות שהשם נתן לו, הם מתעפשים, ומגיעה מזה עצבות! אז קודם כל ההופעות נותנות לי כוח ומשמחות אותי, אני תמיד צוחקת עם בעלי שגם אם אהיה מליונרית ולא אצטרך להתפרנס, עדיין אצא להופיע בחינם.
ואחרי זה, כמובן, זו שליחות ענקית כי כשטוב לי על הבמה – אז טוב גם לקהל. השמחה עוברת גם אליהן, נהיה חיבור בין נשמות, ואין ספק שחיבור פשוט לעצמנו, להשם יתברך ולאחרים, זה כל מה שאנחנו מייחלים לו.
מרגישה סייעתא דשמייא?
"כל הופעה היא סיעתא דשמיא, למצוא חניה ליד האולם, לבחור את השירים הנכונים, לא להצטרד באמצע שיר, לגעת בקהל, להיות נוכחת.. מי כמוך יודעת מיכלוש!"
זכורה לך פשלה מאחת ההופעות?
"יו כן. בערך אחת לשלוש הופעות הקשירה במטפחת שלי מתרופפת לה בלהט השירה.. בדך כלל אני שמה לב מיד ומחזירה את הכל למקום וזה דווקא ממש מגבש את הקהל ונותן לנו אתנחתא קומית משותפת..
"אבל היתה פעם אחת בהופעה בבני ברק, מול קהל כבוד של נשות הוראה. המטפחת לא נפתחה טיפה בצורה נחמדה, אלא ממש החליקה מכל הכיוונים ואם לא הייתי מחזיקה אותה בשתי ידיים זה לא היה נגמר טוב.
למזלי לפני המופע הגיעה אלי אישה צעירה וביקשה מאד לשיר. הספקתי לקרקר לה במקרופון שתבוא מהר לבמה, וברחתי לסדר את המטפחת. היא קבלה הזדמנות מהממת ושרה מדהים, אני קשרתי את המטפחת מחדש, ואפילו הספקתי לעלות לשיר איתה דואט את סוף השיר"…
מה היעד הבא שלך?
"קודם כל, עוד ממה שאני כבר עושה. המפגשים עם נשים ובנות מכל הסוגים בכל מופע שהוא- הם תמיד מרגשים ומלמדים אותי המון.
אבל החלום הגדול שלי הוא להוציא את השירים המקוריים שלי במעטפת המוזיקלית הראויה להם ולקהל שלנו. ושהמוזיקה הנשית המקורית תזכה לבמה, ממש כמו שיוצרים גברים זוכים לה.
מה את אומרת מיכל, לנצח נשיר קאברים לשירים שמוציאים בעזרת הגברים? גם לנו יש שירים טובים, והלוואי שבעוד עשור נוכל לפתוח קופות למופע של שירים מקוריים ותבואנה אליו נשים ובנות שמכירות את השירים ורוצות לשמוע דווקא אותם!"
אמן! אני איתך! הסתיימו ימי ספירת העומר.. מרגישה את זה בקריירה?
"העומס מבורך, אני שמחה שיש לי את הזכות לעבוד בעבודה שאני כלכך אוהבת. בקיץ הקרוב נמשיך להופיע עם 'בואי אמא' המופע שלי עם שרי ברלינסקי המדהימה, 'כי מחכים' כמובן, והמונהמון קולולמים יפייפים וקומזיצים.
וכמובן המופע המשותף שלנו, שאת מדברת ואני שרה:) בתפילה שנדע רק שמחות הקיץ הזה!"
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
