החיים הם טריגר. תמיד. כל דבר הוא נסיון וכל קושי קטן יכול לערער אותנו.
בין אם מדובר במלחמה הקשה שאנחנו בעיצומה, במגפת הקורונה שחווינו, בגזרות כלכליות, בין אם ידיעות על בן משפחה שחלה לא עלינו, על מצב לא נעים שנקלענו אליו וכו'.
כל אלה ועוד הם טריגרים שעלולים להפיל אותנו.
התמודדות עם משפחה שמתהווה בפרק ב', מצריכה חוסן רגשי ורוחני. המעבר בין להיות אישה אלמנה או גרושה שמגדלת את ילדייה ומתמודדת לבדה עם מצבי חיים מאתגרים, לחיי זוגיות ומשפחה חדשים – מזמין תקופת הסתגלות ארוכה ומאתגרת לרוב הנשים, זוגות ומשפחות שאני עובדת איתן.
לכן הסתגלות והתמודדות זו, מצריכה חוסן רגשי ורוחני – וזו לגמרי אחת מהמתנות שפרק ב' נותן לנו – היכולת והצורך לעשות עבודה אישית ועמוקה עם עצמינו.
אז לפני שאנחנו מתחילות לגעת בחוסן בואו נדבר רגע על משפחה בפרק ב'.
ולפני זה – סיפור קטן ואישי – חשבתן פעם על מה אנשים מדברים בזמן החתונה שלכן? כשאתן בחדר יחוד למשל? בחתונה השניה שלי, שהתקיימה לפני כ- 6 שנים,
היתה לי ההזדמנות לשמוע קצת. בחתונה שלי, כך סיפרו לי לאחר מכן, בזמן הסעודה, דנו בסוגיית הנישואים בפרק ב' – האם בכלל כדאי ומתי ועם מי ואולי בכלל לא?
לי לא היה מושג כמובן, והאמת – שבאופן אישי, לפני שנישאתי, לא ממש התעמקתי בכל הסוגיות האלה. בוודאי שחשבתי עליהן, וידעתי עליהן כמטפלת שפגשה נשים רבות בקליניקה במהלך השנים, אבל בפועל – מאז שהתאלמנתי מבעלי הראשון ואבי ילדיי, הייתי עסוקה בלהתמודד עם החיים, עם האובדן שלי והיתמות של ילדיי, עם שבתות וחגים ועם כל מה שהתפרק בחיים שלי ושניסיתי לאחות למציאות חדשה. כשנישאתי מחדש זה היה צעד כל כך משמעותי בחיי ובחייהם של ילדיי והמשפט שאני שומעת היום – כמעט מכל אישה או זוג שאני פוגשת בקליניקה או באחת התוכניות שאני מעבירה הוא – "כמה חבל שלא ידעתי את זה קודם, זה היה חוסך לנו הרבה כאבים וקשיים".
אז אחד הדברים שאנחנו צריכות לחזק הוא החוסן הרגשי והרוחני עליו כתבתי קודם.
בניגוד למה שהרבה אנשים חושבים, חוסן זה לא תולדה בהכרח של תכונות אופי – או שיש לי או שאין לי – אפשר וצריך לפתח חוסן אצל ילדים וכמובן אח"כ.
חוסן נפשי אינו תכונה מולדת, אלא צירוף של מחשבות, התנהגויות ופעולות שאפשר ללמוד ולפתח בכל אדם. לכן, בפיתוח החוסן הנפשי ישנו דגש על זיהוי המחשבות והאמונות, כאלו שמגבילות וכאלו שתורמות לקידומו האישי של מי שזקוק לו.
כמה מהן תכונות אישיות, כגון: תושייה, תפיסת מצבים כאתגר, חוש של שליטה, אמונה עצמית, ורצון עז לחיות, ואחרות תכונות חברתיות, כגון: יחסי גומלין ואינטראקציה בינאישית, אנושיים, סיוע סוציאלי, הענקת חום ואהבה. כאמור, הגורם העיקרי התורם לחוסן נפשי אצל אדם הוא יחס תומך ואכפתי בתוך המשפחה ומחוצה לה. כמו כן, המושג חוסן מתייחס לתהליך דינמי הכולל הסתגלות חיובית בהקשר של מצוקה ניכרת.
יתרה מזאת, תחושת החוסן מתוארת כיכולת אנושית להתמודד, להתגבר, להתחזק ואפילו להשתנות כתוצאה מהתנסויות בשעת צרה נוסף לזאת, חוסן נפשי שם דגש למשאבים של האדם, כוחותיו האישיים וזיהוי הסיכונים על מנת להפחיתם, ולסייע לאנשים הנאלצים להתמודד עימם.
אז למה חשוב כהכנה לפרק ב' ובמיוחד בתוך פרק ב' להשקיע בכך?
כי זה יאפשר לנו להשאר יציבות בתוך המציאות, לפעמים הכאוטית שאנחנו נמצאות בה, בשלבים הראשונים של המשפחה החדשה והמתהווה שלנו.
כדי לא להתפרק אחרי כל שבת, או אחרי כל קונפליקט וכדי למצוא את הדרך לחזור לאיזון שלי וכמה שיותר מהר, גם כשקורה משהו דרמטי –אנחנו רוצות להשאר יציבות בנקודת המרכז הפנימית שלנו גם אם המציאות משתנה.ומאתגרת.
העבודה היא תמיד פנימית – לא בחוץ – לנסות בהכרח למצוא פתרונות טכניים, או לתקן את הבעל או את הילדים. זה לא שאין עבודה שם – אבל אנחנו נרצה לבוא אליה ממקום הכי טוב ומאוזן שאנחנו יכולות במצב הזה. איך עושים את זה? בפעם הבאה נדבר על הדרך לחזק את עצמינו דווקא במצב משבר זוגי או משפחתי.
מיכל כהן חי, סופרת, מנחה תוכניות לצמיחה ומטפלת ויועצת לנשים וזוגות בפרק ב' | לתגובות: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
