יש זמנים שאני צריכה ישועה בהולה כזו, ממש בהולה שאין לי סבלנות לחכות לה כבר, שאני מרגישה שהגעתי לקצה.
ואז אני הולכת להתבודדות וצועקת להשם יתברך שיושיע אותי, ו… לא משתפר.
אז אני מתחזקת שוב פעם וחוזרת שוב יום אחכ, ומבקשת, וחופרת, ומדברת מסביב. ואין אני חייבת את הישועה הזו בהול! 🥹🥹🥹 שלח לי דחוףף אני לא עומדת בזה כבר!!
וכבר את חושבת שהנה דברים מסתדרים, ואז כאפה.😔💔
ולמרות שבדעת, בדעת אני יודעת שהשבח הכי גדול של השם יתברך שאני לפעמים לא מבינה אותו. ועם כל זה שהוא ידיד נפש אב הרחמן, הוא לא ממש ברמה שלי 😆 והוא רואה אותי כולל כל הגלגולים והעתיד. ולמרות שבדעת אני מאמינה ומנסה להחזיק בכל כוחי, באמת בכל כוחי שיש עניין שהכל יתהפך לטובה.
עדיין, זה לפעמים מרגיש ממש מתסכל!!! ואז ישבתי בהתבודדדות ועלתה בי השאלה:
"ואם הוא לא יושיע אותך- אז מה תעשי? אם לא?
אז הצד הילדותי שלי כמו ילדה בת 4 רוצה להפגין ולהגיד: "אז אני אפסיק לבוא אליך! די אני יעשה עליך הפגנה זה בכלל לא עובד! אתה לא מושיע אותי אני לא באה אליך!"
והצד הקצת יותר בוגר שלי אמר: ואז מה? לא תבואי, יום יומיים, ואז מה? בסוף הרי הנפש שלך תצרח, תתגעגע, ותחזרי אליו!
אז בשביל מה לחכות את כל התקופת נזיפה הזו?בשביל מה ההפגנה הזו שרק את תסבלי ממנה?
ואז יצא לי משפט, שפתאום בתוך כל הכאב ממש היה כמו איזה משכך כאבים לנפש, אמרתי להשם יתברך : גם אם היום שוב לא תושיע אותי, מחר אני שוב אחזור אליך, יכול להיות שאשב בהתבודדות עצבנית ויקח חצי שעה עד שאגיד מילה, אבל אחזור אליך. יהיה אשר יהיה, אני אחזור אליך.
כי אין לנו מלך אלא הוא, ואין לנו משהו שאוהב אותנו יותר מאשר אנחנו אוהבות את עצמינו אלא הוא, ואין משהו עם יכולת להזיז בעולם חוץ ממנו.
אז למי נלך, למי? 🥲
יהיה אשר יהיה אבא, תעשה מה שתעשה, תנסה אותי כמה שתבחר לנסות, תוביל אותי בדרכים שאני לא מכירה ומלחיצות אותי לגמרי כמה שתרצה.
יהיה אשר יהיה, אני אחזור אליך❤️
תאמרו את המשפט הזה, תרגישו, הגוף מתמלא בבטחון ושלווה פתאום🥹
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
