איך התורה דורשת ממנהיג לאכול? הנה טיפ קטן מתוך פרשת ויגש

כולנו מכירים את האמירה המפורסמת 'אם אין לחם שיאכלו עוגות'. האמרה מיוחסת בטעות למלכת צרפת מארי אנטואנט, אך לאמיתו של דבר הופיעה כבר באוטוביוגרפיה של רוסו, בו הוא מייחס את האמרה ל"נסיכה הגדולה". בין שאמירה זו נאמרה על ידי מלכת צרפת ובין על ידי "הנסיכה הגדולה", עיקר מה שהיא באה לבטא זה את הנתק בין האליטה הכלכלית לבין העם.

בפרשת השבוע מופיע הפסוק: “ ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף – ולחם אין בכל הארץ". בתור מי שאחראי על המזון במצרים, יוסף יכל לתת לאביו ואחיו בשר ודגים וכל מטעמים, ובכל זאת אנחנו רואים שהוא נתן להם רק "לחם לפי הטף" – למה?

משיב הספורנו, משום ש"ולחם אין בכל הארץ". בזמן שאין לעם מה לאכול אסור אפילו למלך ושריו לאמר אני אוכל ואשתה ושלום עליך נפשי.

הצפיה ממנהיג ראוי היא לראות את העם ולהיות חלק ממנו. רובינו נמצאים בעמדה שכלפי מישהו מסוים אנחנו נחשבים לאליטה, לבעלי דרגה. כהורים, כאחים גדולים, אולי כבוסים בעבודה. הפרשה מלמדת אותנו, תזכרו תמיד את אלה שמתחתכם, אל תתנשאו, תתאימו את עצמכם, גם אם לכאורה אתם יכולים להשיג לעצמכם יותר בשל מעמדכם.

בברכת שבת שלום,

בתיה הרשקוביץ
מטפלת ב OCD, יועצת לבחורות ונשים צעירות, קליניקה בירושלים
ליצירת קשר: [email protected]  | 052.7641.669

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

בכוח החולה לרפא את עצמו | פסיכולוגיה מתוך פרשת מצורע מה קרה לילד שאמרו עליו שהוא מחונן? | נפש האדם מתוך פרשת בהעלותך שבירת האמון או אולי הקרבה? לפעמים צריך לשנות את המבט על סיטואציות פסיכולוגיה מתוך הפרשה: בכוחה של קבוצה לשמור על היחיד עוֹד יוֹסֵף חַי / קובי קורנפלד