קטגוריה: טורים אישים

אני יודעת שיש אנשים שהולכים מולי וחושבים לעצמם שאני אשמה. נו שוין. בכלל לא אכפת לי מה הם חושבים. אני עצמי יודעת שכשאעמוד מול השותף השלישי, שהוא בעצם הראשון והיחיד- אוכל לומר שעשיתי כל מה שיכולתי כדי למלא את חלקי בשותפות | דסי זייבלד, אמא מתמודדת, בפוסט של גשם באמצע הקיץ

רוצה להחליף קצת אוצרות? אני אתן לך משלי, את תתני לי משלך... | אם תמיד הסתקרנת, זה הזמן שלך, כי דסי נותנת תשובות | בואי להכיר אוסף פרטי של אמא מתמוטטת. אופס. מתמודדת

כשאת מסתכלת על הילד שלך, תזכרי גם אם הוא לא ליידך, שאת העוגן שלו והתפילות שלך, גם אם את לא זוכרת, הן אלו שבונות לו את העתיד ואת החיבור לאלוקיו, לתורתו ולאישיות שלו | שיר ללב של אמהות

לא משנה הטעם והצורה, משנה עם מי אכלת את המנה הזו ומה היתה התחושה באויר... זו בדיוק הנוסטלגיה שצפה לדסי כשהיא הופכת בליצע'סים בבית, מלוח או מתוק והעיקר - עם משפחה

רק אחרי כמה שנים טובות של ניסיון לבנות חיבור ומסירות, אפשר להגיד בפה מלא: זוהי צורתה של אהבה כנה. לא החלום, ולא שברו, רק מציאות שהיא אנושית, דינאמית ואמיתית

כמה פעמים קיטלגתם אנשים לפי המראה החיצוני שלהם? זאת עם הבגד הארוך בטח אישה עייפה ולא מתוקתקת, זה עם הכיפה הגדולה והעיניים התקועות בשמים - לא מבין כלום מהחיים שלו... לפעמים צריך טיסה אחת או פגישה אחת, כדי ללמוד על אוצרות הלב של אחרים

מאורעות השבוע האחרון הביאו את דסי להרהר במהותו של קשר הורי גם אם הוא מורכב ביותר, גם אם הילד לא הולך בתלם עד שנראה שהנתק ישאר לעולם | אהבת עולם אוהבת אמא

לכל עם סיפור שורשים משלו, על סיפורו של העם האמריקאי שמעתן? בואו להקשיב, יהיה מעניין | מיוחד לראש חודש אייר

לפעמים אהבה יתרה עלולה להביא לפגיעה יתרה, אז רגע לפני שאת שולפת צרור עצות מוקירות וחכמות לזו שמולך, עצרי רגע, יש לה משהו להזכיר לך...

מה עוד נותר לאישה ששרדה את השואה ולאחריה איבדה את שני בניה? | הנכדה מנוחה גולדברג כותבת לסבתה מכתב מרגש על כוחות שעוברות ללא מילים, גם כשאין דרך להמשיך ולקום