יום שני
|
27/04/2026

לאישה החרדית

|

|

|

27/04/2026

|

יום שני

בואי נשאל בכנות, מהי אהבה? | אפרת אבוקסיס

רק אחרי כמה שנים טובות של ניסיון לבנות חיבור ומסירות, אפשר להגיד בפה מלא: זוהי צורתה של אהבה כנה. לא החלום, ולא שברו, רק מציאות שהיא אנושית, דינאמית ואמיתית
| קרדיט: shutterstock

 

פעם חשבתי אהבה.
בצבעים אחרים.
במילים אחרות.
אהבה- כמו בחלומות – – –
אני אחזור הביתה.
הוא יפתח לי את הדלת.
אני אאפה לו עוגה.
הוא יספר לי באוזן מילים טובות.
היום,
אחרי עשר שנים.
יש לאהבה שבי עוד כמה רבדים.
יש בה אוסף של רגעים,
לפעמים יפים, לפעמים קשים,
לפעמים חבוטים, לפעמים מתוקים.
אהבה – לא כמו בסיפורים.
אולי אהבה זה כמעט ולא להצליח לדבר,
אבל בסוף יום ארוך להסתכל בעיניים,
להגיד בלי מילים- 
אני כאן איתך- 
וזה שלנו.
כל כך.
אולי אהבה, זה לבקש ממני שאני אשים לב יותר לאחד הילדים,
כי בזמן האחרון הוא נראה ככה קצת – מבוהל מהחיים.
אולי אהבה, זה לרצות הכל אחד בשביל השני.
גם אם נגמרות המילים. גם אם לא תמיד יש כלים.
מה שלא יהיה,
זה שם בפנים.
אולי אהבה זה לחזור הביתה.
לגלות אישה עייפה עם אקונומיקה על החולצה ודמעות בעניים.
והיא רק רוצה להגיד לך: איפה היית?
אני מחכה כבר שעתיים?!
ולא יוצא ממנה מילים- רק דמעות.
אולי בכלל אהבה,
זה לסגור את הדלת בשעת צהריים,
ללחוש לכולם שששששששש ….
כי אבא הלך לישון בנתיים.
אולי בכלל, זה לבקש מהילדים
תעזרו היום לאמא עם הכלים,
תאספו, תסדרו,
אמא לא יכולה הכל לבד, 
נו קומו ילדים…..
אולי אהבה, זה להעיז לאמר אני רוצה,
אני צריכה, אני פגועה , אני חסרה,
אני לא תמיד מושלמת – בשבילך
.
אולי בכלל אהבה, זה להשמין ככה כל פעם קצת מהלידות…
זה לדעת שהשנים שלנו ביחד הפכו קצת לשומן ופה ושם לשערות לבנות.
אולי אהבה- זה לדעת שאתה לא תמיד שם בשבילי.
שלא תמיד תהיה לך יכולת להבין, להכיל, לתמוך, להיות.
אולי אהבה זו פשוט היכולת להודות שאין לנו יכולת להגשים כל הזמן חלומות.
שבסוף אנחנו שתי ישויות, שונות, אוהבות, אהובות.
אולי לאהוב זה לעצור סתם ככה באמצע החיים.
בלי איזו תחנה משמעותית.
ופשוט להתבונן.
על כל הדרך שעשינו יחד,
ואיפה אנחנו היום.
לעצור קצת ולהמשיך לחלום.
אולי לאהוב זה פשוט לא לעמוד אף פעם במקום???
אולי לאהוב,
זה להזדקן ביחד.
על הספה בסלון ביננו עיתון וים של אהבה שפורצת מהקמטים.
אולי לאהוב,
זה לשאוב כוח אחד מההצלחות של השני.
זה לאהוב בדברים הקטנים.
בסנדוויץ' של הבוקר, בסלט של הערב, בחיוך לפני שאתה יוצא בצהריים.
אולי לאהוב זה הפיוס של אחרי המריבה??
שאת לא מבינה למה בכלל ככה כעסת  –
והרי את מלאת אהבה…
אולי לאהוב,
זה לתת לזה לקרות.
להיות.
צעד אחר צעד.
רגע ועוד רגע.
שבת ועוד שבת.
עם ריח של חלות.
תפילה ליד הנרות.
ושבת שלום שאתה לוחש כשאתה רואה שאני מוכנה.
אולי לאהוב זה להשתעמם יחד.
אבל לדעת שככה זה טוב.
ככה קרוב.
קוראים לזה פשוט- לאהוב.
אולי לאהוב.
זה פשוט לרצות.
לתת לו מקום בלב שלי .
בחייים.
להבין שאנחנו ,אני והוא, והם זו משפחה.
זה כח.
זה ביחד.
זה עד הסוף.
זה אין לאן לברוח.
וגם לא צריך.
כי יש כאן הכל.
אם רק נאמין.
אם רק נאהב.
אם נפסיק לשפוט,
להאשים.
לבקר,
אם נשתוק קצת במקום -לדבר.
אם אולי קצת נוותר.
אם נבין שמגיע לנו יותר.
לאהוב.
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

פוסטים אחרונים

[the_ad_group id="5684"]