קטגוריה: דסי זייבלד בגובה העיניים

לא משנה הטעם והצורה, משנה עם מי אכלת את המנה הזו ומה היתה התחושה באויר... זו בדיוק הנוסטלגיה שצפה לדסי כשהיא הופכת בליצע'סים בבית, מלוח או מתוק והעיקר - עם משפחה

מאורעות השבוע האחרון הביאו את דסי להרהר במהותו של קשר הורי גם אם הוא מורכב ביותר, גם אם הילד לא הולך בתלם עד שנראה שהנתק ישאר לעולם | אהבת עולם אוהבת אמא

יש דברים שאסור לנו לאהוב, יש דברים שאנחנו חייבים לאהוב ומה את אוהבת ולא אוהבת, אוהבת ולא אוהבת, אוהבת, לא אוהבת, אוהבת? ורכבות, את אוהבת?

יום השואה 2024. תשפ"ד: "יש לנו ריח שרוף משלנו, מהשביעי לעשירי. יש לנו רסיסי שואה בלבבות, בלוח השנה ובמנהרות של רפיח, ואני מרגישה שקצת קצת - אנחנו שם, אני שם - וכאן" | דסי זייבלד בטור על שואה שקטה ועל תקומה כמעט בלתי נראית, אך אם תחפשו אותה חזק, תמצאו אותה חזק, בעצמות, בתמונות.

כשכולם דוהרים קדימה דסי מבקשת להשאר קצת מאחור ולהנות מערימות של נחת ובלאגן

"אני עומדת ליד הסיר, מחלקת את המנות לכלים, מסדרת יפה שלא יתפרק ואני כלכך מתגעגעת אלייך. כלכך. איך זה , שבחגים אני פוגשת אותך במטבח שלי, ואת כלכך שם, אפילו שאת אינך". דסי זייבלד בטור מתגעגע

ככה נראית אישה שמגלה שפסח יכול להכנס לביתה קצת אחרת ממה שחשבה ואפילו יש לה את הכוח לחייך בשלמות הלב - מול ההספקים המרשימים של חברותיה

תרגיל העושר: מה היה המאכל של חול המועד פסח שהכי אהבת להתענג עליו? זכרונות של פסח נוסטלגי תמיד יהיו מעורבים בריחות עדינים של התחדשות, ניקיון ו... קצת השוואות! | אז אם כבר נוסטלגיה, בואי נהיה כנות ומאושרות | על שהיה לאבותינו ועל שיש לנו