תגית: מרכז חוזקות

כמה פעמים אנחנו אומרים לילד משפטי "חינוך" ובתוך תוכנו אנו באמת לא מבינים: הוא הרי ילד חכם ויודע, אז למה באותו רגע הוא מתנהג כאילו כל מה שלימדנו אותו פשוט נעלם? התשובה נמצאת במושג פסיכולוגי מרתק שנקרא "חלון הסובלנות" (Window of Tolerance), מושג שפיתח הפסיכיאטר ד"ר דן סיגל.

זה כנראה המשפט שנשמע עכשיו כמעט בכל בית חרדי שבו יש גם בנים וגם בנות | השוואה שאינה מעובדת עלולה להפוך לקנאה, קנאה עלולה להפוך למרירות, ומרירות עלולה לפלג ולהרחיק אותנו מאהבת הזולת. אולי דווקא הימים האלה מזמינים אותנו לעזור לילדים לעשות את התנועה ההפוכה.

רגע לפני ששנת הלימודים מסתיימת, נתרגל סימני פיסוק במסגרת "שיעור עברית הורי". והפעם" סימן שאלה.

ילדי השנים האחרונות מלומדים באי שיגרה ובטלטלות נפשיות, וגם כעת כשברוב אזורי הארץ חוזרים לשיגרה, עדיין ישנם ילדים רבים שמתקשים לעשות את המעבר החד בין השהיה בבית למעבר למסגרת הלימודים | הנה מספר נקודות ששווה לשים אליהן לב

פורים מזמין אותנו להתבוננות עמוקה שלא עוסקת רק בדמויות מהמגילה, אלא במשהו שקורה בכל בית, בכל הורות, ובכל לב. אפשר לקרוא את הסיפור כמאבק בין טוב לרע. אבל אפשר, ואולי כדאי יותר, לראות בו מאבק פנימי: בין מבט מצמצם, רגשי ומגיב לבין מבט רחב, בוחר ומכוון. ובמילים של הורות: בין הורה שפועל מתוך הצפה… לבין הורה שפועל מתוך בחירה.

אבי אברהם: "הורות מקורית איננה המצאה. היא חיבור עמוק למקור וביטוי מחודש, מדויק ואמיץ שלו במציאות המשתנה. וכשאנחנו מדייקים, אנחנו לא רק מחנכים ילדים. אנחנו בונים נהר וסוללים כיוון ודרך..."

לא פעם הורים מתלבטים בין מתן עצמאות ובחירה לילד ובין הצבת גבול ברור. מצד אחד ידוע כמה הצבת גבולות נחוצה והכרחית לחינוך הילד. מצד שני- נרצה להעניק לילדינו חווית עצמאות ובחירה אותה הם ידרשו מעצם היותם בני אנוש השואפים לבחור. כך עושים את זה בלי להתבלבל:

כל ההורים מחפשים אחר נוסחת הקסם כדי לגדל ילדים שמחים, מאושרים, בריאים בנפשם ומאירים את העולם באישיותם | מסתבר שהדבר אינו תלוי בכל הדברים שאנחנו מתאמצים בשבילם, אבל דווקא כן - בפעולה פשוטה שלא דורשת מאמץ כלל

"וזה בדיוק הסיפור שלנו כהורים. יש לנו גדרות: עייפות, קשיים רגשיים של הילדים, מריבות בין אחים ועומסים רבים. אבל תמיד יש דרך לעבור. לא אותה הדרך לכולם, ולא אותה הדרך בכל פעם...."

חשבו על תחום בהם כבר קבעתם דעתכם על הילד/ה ויש בתוככם כבר תסריט ידוע מראש לגבי אי הצלחתו/ה במשימה, ועכשיו נסו ליצור סדק ולבנות אמון: האם בטוח שלא יצליח? אולי כן, יש אפשרות שיפתיע?