אני זוכרת שכאשר הייתי ילדה מאד אהבתי לשחק ב"מצא את המטמון". דרך עלומה ומסקרנת ובעיקר המון "סימנים בדרך" הובילו אותנו בדרך שמישהו תכנן עבורנו בכדי להגיע אל היעד. והשאלה ששאלנו את עצמנו הייתה תמיד "האם אנחנו בכיוון הנכון", ו"מי יודע היכן הוא יתגלה, לבסוף".
היום אני רואה את חיי כעוד "מצא את המטמון", אבל הפעם הוא מאתגר הרבה יותר… הוא "על באמת", והחייים שלנו מרתקים… ידעת את זה?
המטמון שלי
אז איפה מסתתר המטמון הזה, איזה אבן צריך להרים בשביל להתחבר אל כל האושר הזה, שמבטא חיבור לנקודות הכוח שלי, למי שאני באמת, למיצוי העמוק והמשמעותי של השליחות שלי כאן?
התשובה טמונה בחיים שלי ושלך. הם רצופים בסימני דרך, מהם גלויים יותר ומהם גלויים פחות, שאמורים לחבר אותנו אל התפקיד והשליחות של חיינו. בכל סימן וסימן יש עומק ומשמעות, וצריך רק לדעת לקרא את המפה…
מפת החיים שלי
בשיטה בה אני מטפלת, אחד הדברים המדהימים נקרא "סבוטז'", מילה בצרפתית שאומרת "הרס עצמי". כלומר, אם יש לנו קושי, לא משנה אם הוא גופני (בגלל שהבעיות הרפואיות שלנו הם ביטוי לקשיים פנימיים המתבטאים בסופו של דבר בגוף), רגשי או נפשי, הקושי הזה קרה, משום שלא קראנו את הסימנים במפה שלנו נכון, והייתה לנו טעות מסויימת בתפיסה שגרמה לקושי.
והדבר המרתק ביותר הוא לגלות, אז מה ה"סימן" (קרי: קושי גופני רגשי או נפשי) בא ללמד אותי? איזה שינוי בתפיסה יכול לחבר אותי אל המטמון של חיי, אל גילוי התפקיד הפנימי והעמוק שלי? והעבודה הזו, הפנימית, העמוקה והיסודית, היא עבודת ד' ממש, משום שהיא מחברת אותנו אל כוחות הנפש העמוקים שלנו ואל השליחות והתפקיד הייחודי לנו.
המטמון המסתתר
לפני תקופה הגיע אלי ילד בן ארבע שסבל משקדים מוגדלים מאד (אידנואידים) וכבר היה בקשר עם מנתחת שהמליצה חד משמעית על ניתוח. רגע לפני שהילד על שולחן הניתוחים, הביאו אותו ההורים לטיפול. ההרס העצמי, כך התגלה, של אותו ילד היה הערך העצמי שלו. הוא הרגיש מאד נחות ולא שווה, ומאד רצה להגדיל את עצמו, ו"בטעות" הגדיל את השקדים שלו, במקום את הערך העצמי. עבודה מאד עמוקה מהירה ומדוייקת הביאה לשיפור משמעותי, כך שלאחר חודשיים, הניתוח, ברוך ד', בוטל.
כך מישהי אחרת, גילתה שעודף המשקל שלה, היה בסך הכול הגנה מפני העולם (כאשר אני שמנה – אף אחד לא יתקרב אלי!) אז במקום לעשות דיאטה, הייתה צריכה פשוט לחזק את תחושת ההגנה שלה. או בעיות העור של מישהי אחרת היו גם אמצעי הרחקה עבור גורמים מסויימים, חוסר התפקוד בבית של מישהי אחרת, היה בסך הכול רצון לקבל אהבה, והיפראקטיביות של ילדה חמודה אחת, היתה האמונה שהיא לא ראויה לתשומת לב, ולכן היא זזה כל הזמן ומנסה ללכוד תשומת לב (כי היא מאמינה שהיא לא תקבל את זה). אז בואו נחליף את המילה "בעיה" במילה "מטמון", בגלל שמתחת לאבן הזנוחה, המרוטה והמלוכלת, מחכה לך הפתעה אמיתית שתמלא את חייך בכל טוב 🙂
והכי חשוב: את ראויה לטוב ביותר, את בת מלך יקרה ואהובה… מיכל
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
